הברומטר החודשי-דצמבר 2011
סיכום קצר לחודש נובמבר – חודש נובמבר החל בירידות שערים חדות בעקבות חוסר ההחלטיות והסחבת של מקבלי ההחלטות באירופה בכל הקשור למשבר הכלכלי . עושה רושם שמנהיגי אירופה בוחרים במודע ללכת על חבל דק ובכל פעם שהשווקים הגיעו אל סף התהום נשלף שפן שאמור להרגיע אותם. כלומר , יש פתרונות בכיוון של מה שעשו האמריקאים, אבל הם ישלפו בהדרגה ובמשורה . הסיבה מובנת והיא נקראת "הסיכון המוסרי", כלומר , מדינה שסרחה צריכה לכאוב ולסבול כדי שלא תעשה זאת שנית. (ואני שואל מה עם המדינה שהייתה צריכה להשגיח ונרדמה בשמירה?!).החודש ,בכל אופן, תשואת אג"ח איטלקי ל- 10 שנים החלה לטפס בהדרגה והתייצבה מספר ימים לא מבוטל מעל% 7. ברמה זו , ממשלות אירלנד , יוון ופורטוגל ביקשו חילוץ. מאחר ואיטליה היא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם , אי אפשר לתת לה ליפול ושוב נשלף השפן. הבנקים המרכזיים בעולם החליטו להוריד את הריבית על עסקאות החלף (SWAP) ב- 0.5%. זה לא אמור להיות דרמטי , לולא זו הפעם הראשונה, במשבר האירופי ,שראשי הבנקים המרכזיים בעולם מתאחדים. באיחודם זה הם מסמנים לשווקי העולם, אנחנו כאן ולא ניתן לשווקים ליפול לתהום. נזכרתי בפעולה דומה בסוף 2008 עת התמוטטו השווקים בכל העולם. התוצאות לא איחרו לבוא והשווקים חזרו לעלות לקראת סוף נובמבר. לא ניראה לנו שזה יספיק , ולהערכתנו נהיה עדים לעוד כמה סיבובים בהם השווקים יצנחו והשפנים ישלפו.
מדד התל בונד 20 ירד ב1.2% והתל בונד 40 ירד ב 2% לערך . מדד מניות תל אביב 25 ירד ב כ % 2 והמדדים בארצות הברית וגרמניה עלו ב3% ן-4%.
מחיר הנפט חזר לעלות במהלך החודש והגיעו ל 101 דולר לחבית . הזהב נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 1746 דולר לאונקיית זהב.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית
מה שאין באירופה ,ארה"ב ויפן יש בישראל - מרחב תמרון מוניטרי . בימים אלה של חוסר ודאות גדול, שער חליפין יחסית גבוה ושוק דיור תחת לחץ מחירים חזק כלפי מטה, בנק ישראל יכול להוריד את הריבית . החודש הריבית הורדה ב 0.25% ל% 2.75 ולדעתנו , עוד היד נטויה.
ימים טובים הגיעו ? נגיד בנק ישראל התייחס החודש לסיכון שבירידה חדה במחירי הדירות. הוא הדגיש את החשיבות שמחירי הדירות ירדו בקצב הדרגתי ומתון על מנת לא לערער את יציבות ענף הבניה.
גם זה היה החודש- ד"ר קרנית פלג, המשנה לנגיד בנק ישראל התייחסה לגיל הפרישה הנמוך לנשים בישראל , 62 שנה. היא הזהירה מפני גיל הפרישה הנמוך . בעידן של עליית תוחלת החיים בשנה , בממוצע , כל 10 שנים , חייבים גם להעלות את גיל הפרישה כדי שלא ייווצרו גירעונות אקטואריים בביטוח הלאומי ובקרנות הפנסיה הוותיקות.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
בפינתנו החודש החלטנו להתמקד במקצת הפעולות שנעשו בארה"ב בתקופת המשבר הפיננסי של שנת 2008 שנמשכות עד היום.
ספטמבר 2007-דצמבר 2008 – ברננקי , נגיד הבנק המרכזי האמריקאי , מוריד את הריבית עשר פעמים מ% 5.25 ל % 0.
מאחר והורדת הריבית לאפס בקרוב , לא מספיקה כדי לגרום לכלכלה להתחיל לנוע , בנקים מרכזיים נאלצים לבצע פעולות נוספות. להלן רשימה חלקית למה שנעשה בארה"ב בין 2008 ו- 2011.
אפריל 2008 – נערכת ישיבת חרום, לראשונה מזה 30 שנה, על מנת למנוע מbear Stearns לקרוס .
אוגוסט 2008- הצלת ענקי המשכנתאות פאני מאיי ופרדי מאק
היוצא מן הכלל:
אמצע ספטמבר 2008 - בכל זאת נפילה אחת לתהום- בניגוד לציפיות ולדפוס ההתנהגות עד כה , הפד לא מציל את ליהמן ברדרס והשווקים מתרסקים. בדיעבד יש אומרים זו הייתה החלטה שגויה של ברננקי. מה שבטוח הוא , כי היא לא באמת שינתה הרבה בכל הקשור לסיכון המוסרי שלוקחים מנהלי החברות הציבוריות . כלומר, אם החברה מצליחה , המנהלים מרוויחים הון עתק ואם החברה לא מצליחה , בעלי המניות והאג"ח מפסידים את כספם. מה שעשוי לשנות זאת זה דווקא הציבור הרחב שיוצא לכיכרות בוול סטריט, בת"א ,בלונדון וכו' .
המשך פעולות ההצלה ...
ספטמבר 2008- הצלת AIG . הצלה זו ,אומרים מקורבי ברננקי ,מאוד הכעיסה אותו בגלל שהוא נאלץ לחלץ חברה כושלת שניצלה את כספי מבוטחיה.(והמנהלים הרוויחו מיליונים כמובן).
אוקטובר 2008 - תוכנית ה- troubled asset relief program TARP - בוש חותם על תוכנית לרכישת נכסים של מוסדות פיננסים וחברות מובילות מתוך מטרה לחזקם ולשמור עליהם מפני פשיטת רגל.
סוף 2008- עבודה מתואמת בין ברננקי ושאר נגידי הבנקים בעולם לספק אשראי זמין לטווח קצר בזמן שהשווקים קפאו. זאת בדומה מאוד למה שנעשה באירופה בימים אלה כפי שתואר לעיל.
מרץ 2009- P-PIP- התוכנית לרכישת נכסים "מורעלים" ממאזני הבנקים.
מ 2007 ועד היום - תוכנית הקלה כמותית Quantitative easing - לרכישת אג"ח . התוכנית גם קיימת באנגליה ,אירופה ויפן. לאחרונה הפד הסכים על הזרמה של 600 מיליארד דולר נוספים לרכישת אג"ח אמריקאי. זה נקרא QE1 , QE2 וQE3 כי התוכנית הראשונה לא הספיקה וכך גם השנייה והיום אנחנו בתוכנית השלישית.
לסיום
מעניין אם יהיה QE4 ...
אנחנו מעריכים שכן. אנו מתרשמים שייקח עוד כמה שנים טובות עד שכלכלות העולם יוכלו לעמוד על רגליהם באופן שהכרנו לפני 2008. את המחיר כבר ישלם הציבור הרחב בעוד 5-10 שנים שבהם נכסיו ישחקו מאינפלציה גואה.
ומה עם אירופה?
אירופה לא צריכה להמציא את הגלגל ,יש לה דוגמא מארה"ב. כמו שארה"ב הצילה את הבנקים והחברות שהיו גדולות מידי כדי ליפול, כך תעשה גם אירופה. בימים אלה איטליה על הפרק. האירופאים מתעקשים שזה יעשה במסגרת אמנה חדשה שבה כולם יחתמו שמהיום והלאה הם יהיו "ילדים טובים". לנו קשה להאמין בכך...
המלצות
שוק המניות-ניצול התנודתיות להגדלת אחוז המניות .
שוק האג"ח- המשך איסוף אג"חים של חברות מובילות . באג"ח צמוד מדורג גבוה אפשר גם לקנות אג"ח שמשך החיים שלו ארוך.
סיכום קצר לחודש נובמבר – חודש נובמבר החל בירידות שערים חדות בעקבות חוסר ההחלטיות והסחבת של מקבלי ההחלטות באירופה בכל הקשור למשבר הכלכלי . עושה רושם שמנהיגי אירופה בוחרים במודע ללכת על חבל דק ובכל פעם שהשווקים הגיעו אל סף התהום נשלף שפן שאמור להרגיע אותם. כלומר , יש פתרונות בכיוון של מה שעשו האמריקאים, אבל הם ישלפו בהדרגה ובמשורה . הסיבה מובנת והיא נקראת "הסיכון המוסרי", כלומר , מדינה שסרחה צריכה לכאוב ולסבול כדי שלא תעשה זאת שנית. (ואני שואל מה עם המדינה שהייתה צריכה להשגיח ונרדמה בשמירה?!).החודש ,בכל אופן, תשואת אג"ח איטלקי ל- 10 שנים החלה לטפס בהדרגה והתייצבה מספר ימים לא מבוטל מעל% 7. ברמה זו , ממשלות אירלנד , יוון ופורטוגל ביקשו חילוץ. מאחר ואיטליה היא הכלכלה התשיעית בגודלה בעולם , אי אפשר לתת לה ליפול ושוב נשלף השפן. הבנקים המרכזיים בעולם החליטו להוריד את הריבית על עסקאות החלף (SWAP) ב- 0.5%. זה לא אמור להיות דרמטי , לולא זו הפעם הראשונה, במשבר האירופי ,שראשי הבנקים המרכזיים בעולם מתאחדים. באיחודם זה הם מסמנים לשווקי העולם, אנחנו כאן ולא ניתן לשווקים ליפול לתהום. נזכרתי בפעולה דומה בסוף 2008 עת התמוטטו השווקים בכל העולם. התוצאות לא איחרו לבוא והשווקים חזרו לעלות לקראת סוף נובמבר. לא ניראה לנו שזה יספיק , ולהערכתנו נהיה עדים לעוד כמה סיבובים בהם השווקים יצנחו והשפנים ישלפו.
מדד התל בונד 20 ירד ב1.2% והתל בונד 40 ירד ב 2% לערך . מדד מניות תל אביב 25 ירד ב כ % 2 והמדדים בארצות הברית וגרמניה עלו ב3% ן-4%.
מחיר הנפט חזר לעלות במהלך החודש והגיעו ל 101 דולר לחבית . הזהב נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 1746 דולר לאונקיית זהב.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית
מה שאין באירופה ,ארה"ב ויפן יש בישראל - מרחב תמרון מוניטרי . בימים אלה של חוסר ודאות גדול, שער חליפין יחסית גבוה ושוק דיור תחת לחץ מחירים חזק כלפי מטה, בנק ישראל יכול להוריד את הריבית . החודש הריבית הורדה ב 0.25% ל% 2.75 ולדעתנו , עוד היד נטויה.
ימים טובים הגיעו ? נגיד בנק ישראל התייחס החודש לסיכון שבירידה חדה במחירי הדירות. הוא הדגיש את החשיבות שמחירי הדירות ירדו בקצב הדרגתי ומתון על מנת לא לערער את יציבות ענף הבניה.
גם זה היה החודש- ד"ר קרנית פלג, המשנה לנגיד בנק ישראל התייחסה לגיל הפרישה הנמוך לנשים בישראל , 62 שנה. היא הזהירה מפני גיל הפרישה הנמוך . בעידן של עליית תוחלת החיים בשנה , בממוצע , כל 10 שנים , חייבים גם להעלות את גיל הפרישה כדי שלא ייווצרו גירעונות אקטואריים בביטוח הלאומי ובקרנות הפנסיה הוותיקות.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
בפינתנו החודש החלטנו להתמקד במקצת הפעולות שנעשו בארה"ב בתקופת המשבר הפיננסי של שנת 2008 שנמשכות עד היום.
ספטמבר 2007-דצמבר 2008 – ברננקי , נגיד הבנק המרכזי האמריקאי , מוריד את הריבית עשר פעמים מ% 5.25 ל % 0.
מאחר והורדת הריבית לאפס בקרוב , לא מספיקה כדי לגרום לכלכלה להתחיל לנוע , בנקים מרכזיים נאלצים לבצע פעולות נוספות. להלן רשימה חלקית למה שנעשה בארה"ב בין 2008 ו- 2011.
אפריל 2008 – נערכת ישיבת חרום, לראשונה מזה 30 שנה, על מנת למנוע מbear Stearns לקרוס .
אוגוסט 2008- הצלת ענקי המשכנתאות פאני מאיי ופרדי מאק
היוצא מן הכלל:
אמצע ספטמבר 2008 - בכל זאת נפילה אחת לתהום- בניגוד לציפיות ולדפוס ההתנהגות עד כה , הפד לא מציל את ליהמן ברדרס והשווקים מתרסקים. בדיעבד יש אומרים זו הייתה החלטה שגויה של ברננקי. מה שבטוח הוא , כי היא לא באמת שינתה הרבה בכל הקשור לסיכון המוסרי שלוקחים מנהלי החברות הציבוריות . כלומר, אם החברה מצליחה , המנהלים מרוויחים הון עתק ואם החברה לא מצליחה , בעלי המניות והאג"ח מפסידים את כספם. מה שעשוי לשנות זאת זה דווקא הציבור הרחב שיוצא לכיכרות בוול סטריט, בת"א ,בלונדון וכו' .
המשך פעולות ההצלה ...
ספטמבר 2008- הצלת AIG . הצלה זו ,אומרים מקורבי ברננקי ,מאוד הכעיסה אותו בגלל שהוא נאלץ לחלץ חברה כושלת שניצלה את כספי מבוטחיה.(והמנהלים הרוויחו מיליונים כמובן).
אוקטובר 2008 - תוכנית ה- troubled asset relief program TARP - בוש חותם על תוכנית לרכישת נכסים של מוסדות פיננסים וחברות מובילות מתוך מטרה לחזקם ולשמור עליהם מפני פשיטת רגל.
סוף 2008- עבודה מתואמת בין ברננקי ושאר נגידי הבנקים בעולם לספק אשראי זמין לטווח קצר בזמן שהשווקים קפאו. זאת בדומה מאוד למה שנעשה באירופה בימים אלה כפי שתואר לעיל.
מרץ 2009- P-PIP- התוכנית לרכישת נכסים "מורעלים" ממאזני הבנקים.
מ 2007 ועד היום - תוכנית הקלה כמותית Quantitative easing - לרכישת אג"ח . התוכנית גם קיימת באנגליה ,אירופה ויפן. לאחרונה הפד הסכים על הזרמה של 600 מיליארד דולר נוספים לרכישת אג"ח אמריקאי. זה נקרא QE1 , QE2 וQE3 כי התוכנית הראשונה לא הספיקה וכך גם השנייה והיום אנחנו בתוכנית השלישית.
לסיום
מעניין אם יהיה QE4 ...
אנחנו מעריכים שכן. אנו מתרשמים שייקח עוד כמה שנים טובות עד שכלכלות העולם יוכלו לעמוד על רגליהם באופן שהכרנו לפני 2008. את המחיר כבר ישלם הציבור הרחב בעוד 5-10 שנים שבהם נכסיו ישחקו מאינפלציה גואה.
ומה עם אירופה?
אירופה לא צריכה להמציא את הגלגל ,יש לה דוגמא מארה"ב. כמו שארה"ב הצילה את הבנקים והחברות שהיו גדולות מידי כדי ליפול, כך תעשה גם אירופה. בימים אלה איטליה על הפרק. האירופאים מתעקשים שזה יעשה במסגרת אמנה חדשה שבה כולם יחתמו שמהיום והלאה הם יהיו "ילדים טובים". לנו קשה להאמין בכך...
המלצות
שוק המניות-ניצול התנודתיות להגדלת אחוז המניות .
שוק האג"ח- המשך איסוף אג"חים של חברות מובילות . באג"ח צמוד מדורג גבוה אפשר גם לקנות אג"ח שמשך החיים שלו ארוך.
הברומטר החודשי - נובמבר 2011
סיכום קצר על אוקטובר – חודש אוקטובר התאפיין בעליות שערים חדות בשווקים הפיננסים. הציפייה לפיתרון במהלך החודש דחפה את השווקים בעולם לעליות שערים .
מדד התל בונד 20 והתל בונד 40 – עלו בכשני אחוזים . מדד תל אביב 25 עלה בכ 8 אחוזים והמדדים בארצות הברית וגרמניה עלו ב% 10 לערך.
מחיר הנפט והזהב חזרו לעלות במהלך החודש והגיעו ל 93 דולר לחבית ו 1755 דולר לאונקיית זהב.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית :
נגיד בנק ישראל השאיר החודש את הריבית ברמה של 3 אחוזים. אנו מעריכים שבנק ישראל יפחית את הריבית במהלך החודשים הקרובים כדי לנסות לעודד את הצמיחה ללא פגיעה באינפלציה ומבלי לחשוש שזה יעודד בועה בשוק הנדל"ן.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
הסאגה היוונית - אירופאית נמשכת ואירופה ממשיכה לנסות למצוא פיתרון למשבר היווני כאשר ברקע צץ לו משבר חדש מכיוונה של איטליה.
ב 27 לאוקטובר הודיעו מנהיגי אירופה כי מצאו פיתרון למשבר היווני . קיצוץ של 50 אחוז בחוב היווני שנמצא בידי המגזר הפרטי.ראש ממשלת יוון הודיע שהפיתרון טוב ליוון אך הוסיף שיעמיד את הפיתרון למשאל עם על מנת שההחלטה תהיה מקובלת על רב העם היווני.
אירופה כולה "נעמדה על רגליה האחוריות" כנגד משאל העם. מניסיון העבר , אכן יש לאירופה סיבה לחשוש ממשאל עם שכזה .ב 2010 החליט העם האיסלנדי, במשאל עם, לא לשלם את חובותיהם של הבנקים שלהם לאזרחי אירופה .
החודש החלטנו לספר בקצרה את הסיפור של איסלנד.תוך דגש על ההשלכות המסוכנות של תהליך דמוקרטי יפה שנקרא : משאל עם .
שנות השגשוג והבועה באיסלנד
שגשוגה הכלכלי של איסלנד החל בשלהי שנות ה-90 עם יישומן של רפורמות כלכליות במדינה והחדרת מדיניות של שוק חופשי.ובמשך עשר שנים היה שיעור הצמיחה הכלכלית באיסלנד מן המהירים באירופה. הכנסות הציבור, שהיו מבוססות על דגה ושוק מניות יציב, אפשרו השקעות איסלנדיות תוך נטילת אשראי בינלאומי. עיקר ההשקעות האיסלנדיות היו בשוקי בריטניה ודנמרק. הבנקים האיסלנדיים היו מגדולי המשקיעים בשווקים אלה, כך בין השאר, נרכשו בבריטניה רשתות חנויות אופנה ומזון, חברות ברוקרים ואף קבוצת הכדורגל וסטהאם יונייטד. כל זאת בוצע תוך לקיחת אשראי בריבית גבוהה. עקב מדיניות זו הגיע היקף החוב החיצוני של איסלנד בשנת 2008 לשיעור 97 מיליארד דולר, פי חמישה מן התוצר המקומי הגולמי. באותה שעה הסתכמו יתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי של איסלנד רק ב-2.5 מיליארד אירו.
במקביל לכך זרמו כספים לבנקים האיסלנדיים, על רקע הריבית הגבוהה שהציעו לחוסכים. קרנות ואנשי כספים בריטיים והולנדים השקיעו בכתר האיסלנדי, תוך שהם נוטלים לצורך כך הלוואות במדינות שבהן הריבית נמוכה, כגון יפן.
כשהגלים גבוהים, בדמות משבר הסאב פריים , רואים מי שוחה בעירום (וורן באפט)
עם פרוץ משבר הסאבפריים בארצות הברית, החלו קרנות גידור בריטיות להמר במכשירים פיננסיים משוכללים נגד הבנקים האיסלנדיים,הם הניחו שלנוכח החוב החיצוני האדיר של הבנקים האיסלנדיים מחד, ויתרות מטבע החוץ הזעומות של הבנק המרכזי של איסלנד מאידך, צפויה התמוטטות של אחד משלושת הבנקים האיסלנדיים הגדולים. מדיניות השקעות זו של קרנות הגידור הבריטיות הביאה בשלב ראשון לצניחת שער הכתר האיסלנדי ב 30 אחוז ולפניית הבנק המרכזי של איסלנד בבקשה לסיוע חירום של 1.5 מיליארד אירו מן הבנקים של נורבגיה, שבדיה ודנמרק. התפתחויות אלה בישרו את פרוץ המשבר במלוא היקפו.
כמה מכותרות התקופה
ביום רביעי בלילה, 8 באוקטובר 2008, נטש הבנק המרכזי של איסלנד את ניסיונותיו לתמוך בכתר האיסלנדי המידרדר, לאחר שניסה לייצב את המטבע בשער של 131 כתרים לאירו ביום שני, 6 באוקטובר. למחרת נפל שער הכתר ל-340 כתרים לאירו, ואז הפסיקה הממשלה את המסחר במטבע זר.האיסלנדים נאלצו במהלך חודש אוקטובר להלאים את שלושת הבנקים הגדולים במדינה.
ב-8 באוקטובר 2008 הודיע ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כי ממשלת בריטניה תנקוט בצעדים משפטיים כנגד איסלנד, כדי לנסות לעזור ללמעלה מ-300,000 בעלי פיקדונות בריטיים בבנקים האיסלנדיים. בהמשך שר האוצר של בריטניה הכריז כי ממשלת בריטניה תבטח את הפיקדונות הבריטיים, שערכם על פי הערכות היה כ-4 מיליארד ליש"ט. במקביל הוקפאו בבריטניה נכסים של בנק לנדסבנקי האיסלנדי[.
ב-9 באוקטובר 2008, הסתבר כי למעלה מ-760 מיליון ליש"ט במזומן של רשויות מקומיות בבריטניה מופקדים בחשבונות בבנקים איסלנדיים. מבין הרשויות המקומיות הבריטיות, זו של מחוז קנט היא בעלת הפיקדון הגדול ביותר בבנקים איסלנדיים, בגובה של כ-50 מיליון ליש"ט. רשות התחבורה הממשלתית של לונדון (Transport for London), האחראית לתאום וניהול שרותי התחבורה הציבורית בלונדון, הפקידה 40 מיליון ליש"ט בבנקים באיסלנד. בין הארגונים הנוספים להם חשבונות באיסלנד נמצאים עמותות צדקה ואוניברסיטאות.
ב-11 באוקטובר הוכרז על השגת הסכם בין ממשלות איסלנד והולנד על גורל חסכונותיהם של כ-120,000 אזרחים הולנדיים בבנקים איסלנדיים, בעיקר בבנק איססייב שהיה בבעלות בנק לנדסבנקי. על פי ההסכם תשיב ממשלת איסלנד לחוסכים סכום מרבי של 20,887 אירו בכל חשבון חיסכון, מתוך כספים שתלווה מן הממשלה ההולנדית. על פי הערכות הסכום הכולל של חסכונות אזרחים הולנדיים בבנק האיסלנדי הוא כ-1.7 מיליארד אירו. בהמשך הושג הסכם גם עם ממשלת בריטניה וסך הכל הייתה איסלנד אמורה לשלם 5.3 מילארד שהם כ 40 אחוז מהתמ"ג האיסלנדי כפיצוי לבריטים ולהולנדים, שיפרסו על פני 15 שנה בתוספת ריבית שנתית של 5.5 אחוזים.
העם אומר את דברו
הציבור האיסלנדי ראה במפלגת השלטון, "מפלגת העצמאות" הימנית אחראית לקריסת הכלכלה. המשבר גרר הפגנות סוערות, שהובילו לנפילת הממשלה ומינוי ממשלת מעבר בפברואר 2009. בבחירות שנערכו ב-25 באפריל התחולל מהפך שלטוני והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בראשות יוהאנה סיגורדארדוטיר, עלתה לשלטון לראשונה בתולדותיה, בשותפות עם מפלגת הירוקים.
הממשלה החדשה החליטה לערוך משאל עם בעניין, האם על אזרחי איסלנד לפצות את בעלי הפקדונות ההולנדים והבריטים.אזרחי איסלנד ניהלו קמפיין תחת הסיסמא "לא משלמים את פשעי הקפטליסטים "ו התוצאה כמעט 93 אחוזים מהמצביעים התנגדו להסכם להשיב את כספי הבריטים וההולנדים.
אז איסלנד החליטה לא לשלם ולספקולנטים של בריטניה והולנד נשאר לסמוך על ממשלותיהם.
אחת המסקנות :
משאל עם אמנם מאוד דמוקרטי אך יכול להיות לו מחיר מאוד כבד ולאו דווקא רציונלי. אירופה חששה ממשאל העם ביוון שעשוי היה להחליט לא לשלם חובות בלי להיות לגמרי מודע להשלכות ההרסניות של החלטה כזאת. במקרה זה הלחץ האירופי הצליח ועניין משאל העם ביוון ירד מהפרק.
זו העת שמנהיגי אירופה, בפרט גרמניה ,תנהג לפי אמרתו המפורסמת של בן גוריון ולא תתעסק במה העם רוצה (להשתחרר מכבלי הסכם האיחוד האירופי) אלא במה העם צריך(אחדות השורות באירופה גם בנושא אחריות משותפת על החובות הממשלתיים).
המלצות החודש:
מניות- בימים אלה של חוסר ודאות גדול בהם קשה לראות מה יכול להעלות את השווקים זה עשוי לקרות. אנו ממליצים לנצל ירידות על מנת להגדיל את החשיפה למניות.
אג"ח- בהמשך לחודש שעבר אנו ממליצים למכור את האג"ח השקליות. בכסף שמתפנה לנצל ירידות והנפקות בחברות מובילות על מנת לקנות
סיכום קצר על אוקטובר – חודש אוקטובר התאפיין בעליות שערים חדות בשווקים הפיננסים. הציפייה לפיתרון במהלך החודש דחפה את השווקים בעולם לעליות שערים .
מדד התל בונד 20 והתל בונד 40 – עלו בכשני אחוזים . מדד תל אביב 25 עלה בכ 8 אחוזים והמדדים בארצות הברית וגרמניה עלו ב% 10 לערך.
מחיר הנפט והזהב חזרו לעלות במהלך החודש והגיעו ל 93 דולר לחבית ו 1755 דולר לאונקיית זהב.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית :
נגיד בנק ישראל השאיר החודש את הריבית ברמה של 3 אחוזים. אנו מעריכים שבנק ישראל יפחית את הריבית במהלך החודשים הקרובים כדי לנסות לעודד את הצמיחה ללא פגיעה באינפלציה ומבלי לחשוש שזה יעודד בועה בשוק הנדל"ן.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
הסאגה היוונית - אירופאית נמשכת ואירופה ממשיכה לנסות למצוא פיתרון למשבר היווני כאשר ברקע צץ לו משבר חדש מכיוונה של איטליה.
ב 27 לאוקטובר הודיעו מנהיגי אירופה כי מצאו פיתרון למשבר היווני . קיצוץ של 50 אחוז בחוב היווני שנמצא בידי המגזר הפרטי.ראש ממשלת יוון הודיע שהפיתרון טוב ליוון אך הוסיף שיעמיד את הפיתרון למשאל עם על מנת שההחלטה תהיה מקובלת על רב העם היווני.
אירופה כולה "נעמדה על רגליה האחוריות" כנגד משאל העם. מניסיון העבר , אכן יש לאירופה סיבה לחשוש ממשאל עם שכזה .ב 2010 החליט העם האיסלנדי, במשאל עם, לא לשלם את חובותיהם של הבנקים שלהם לאזרחי אירופה .
החודש החלטנו לספר בקצרה את הסיפור של איסלנד.תוך דגש על ההשלכות המסוכנות של תהליך דמוקרטי יפה שנקרא : משאל עם .
שנות השגשוג והבועה באיסלנד
שגשוגה הכלכלי של איסלנד החל בשלהי שנות ה-90 עם יישומן של רפורמות כלכליות במדינה והחדרת מדיניות של שוק חופשי.ובמשך עשר שנים היה שיעור הצמיחה הכלכלית באיסלנד מן המהירים באירופה. הכנסות הציבור, שהיו מבוססות על דגה ושוק מניות יציב, אפשרו השקעות איסלנדיות תוך נטילת אשראי בינלאומי. עיקר ההשקעות האיסלנדיות היו בשוקי בריטניה ודנמרק. הבנקים האיסלנדיים היו מגדולי המשקיעים בשווקים אלה, כך בין השאר, נרכשו בבריטניה רשתות חנויות אופנה ומזון, חברות ברוקרים ואף קבוצת הכדורגל וסטהאם יונייטד. כל זאת בוצע תוך לקיחת אשראי בריבית גבוהה. עקב מדיניות זו הגיע היקף החוב החיצוני של איסלנד בשנת 2008 לשיעור 97 מיליארד דולר, פי חמישה מן התוצר המקומי הגולמי. באותה שעה הסתכמו יתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי של איסלנד רק ב-2.5 מיליארד אירו.
במקביל לכך זרמו כספים לבנקים האיסלנדיים, על רקע הריבית הגבוהה שהציעו לחוסכים. קרנות ואנשי כספים בריטיים והולנדים השקיעו בכתר האיסלנדי, תוך שהם נוטלים לצורך כך הלוואות במדינות שבהן הריבית נמוכה, כגון יפן.
כשהגלים גבוהים, בדמות משבר הסאב פריים , רואים מי שוחה בעירום (וורן באפט)
עם פרוץ משבר הסאבפריים בארצות הברית, החלו קרנות גידור בריטיות להמר במכשירים פיננסיים משוכללים נגד הבנקים האיסלנדיים,הם הניחו שלנוכח החוב החיצוני האדיר של הבנקים האיסלנדיים מחד, ויתרות מטבע החוץ הזעומות של הבנק המרכזי של איסלנד מאידך, צפויה התמוטטות של אחד משלושת הבנקים האיסלנדיים הגדולים. מדיניות השקעות זו של קרנות הגידור הבריטיות הביאה בשלב ראשון לצניחת שער הכתר האיסלנדי ב 30 אחוז ולפניית הבנק המרכזי של איסלנד בבקשה לסיוע חירום של 1.5 מיליארד אירו מן הבנקים של נורבגיה, שבדיה ודנמרק. התפתחויות אלה בישרו את פרוץ המשבר במלוא היקפו.
כמה מכותרות התקופה
ביום רביעי בלילה, 8 באוקטובר 2008, נטש הבנק המרכזי של איסלנד את ניסיונותיו לתמוך בכתר האיסלנדי המידרדר, לאחר שניסה לייצב את המטבע בשער של 131 כתרים לאירו ביום שני, 6 באוקטובר. למחרת נפל שער הכתר ל-340 כתרים לאירו, ואז הפסיקה הממשלה את המסחר במטבע זר.האיסלנדים נאלצו במהלך חודש אוקטובר להלאים את שלושת הבנקים הגדולים במדינה.
ב-8 באוקטובר 2008 הודיע ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כי ממשלת בריטניה תנקוט בצעדים משפטיים כנגד איסלנד, כדי לנסות לעזור ללמעלה מ-300,000 בעלי פיקדונות בריטיים בבנקים האיסלנדיים. בהמשך שר האוצר של בריטניה הכריז כי ממשלת בריטניה תבטח את הפיקדונות הבריטיים, שערכם על פי הערכות היה כ-4 מיליארד ליש"ט. במקביל הוקפאו בבריטניה נכסים של בנק לנדסבנקי האיסלנדי[.
ב-9 באוקטובר 2008, הסתבר כי למעלה מ-760 מיליון ליש"ט במזומן של רשויות מקומיות בבריטניה מופקדים בחשבונות בבנקים איסלנדיים. מבין הרשויות המקומיות הבריטיות, זו של מחוז קנט היא בעלת הפיקדון הגדול ביותר בבנקים איסלנדיים, בגובה של כ-50 מיליון ליש"ט. רשות התחבורה הממשלתית של לונדון (Transport for London), האחראית לתאום וניהול שרותי התחבורה הציבורית בלונדון, הפקידה 40 מיליון ליש"ט בבנקים באיסלנד. בין הארגונים הנוספים להם חשבונות באיסלנד נמצאים עמותות צדקה ואוניברסיטאות.
ב-11 באוקטובר הוכרז על השגת הסכם בין ממשלות איסלנד והולנד על גורל חסכונותיהם של כ-120,000 אזרחים הולנדיים בבנקים איסלנדיים, בעיקר בבנק איססייב שהיה בבעלות בנק לנדסבנקי. על פי ההסכם תשיב ממשלת איסלנד לחוסכים סכום מרבי של 20,887 אירו בכל חשבון חיסכון, מתוך כספים שתלווה מן הממשלה ההולנדית. על פי הערכות הסכום הכולל של חסכונות אזרחים הולנדיים בבנק האיסלנדי הוא כ-1.7 מיליארד אירו. בהמשך הושג הסכם גם עם ממשלת בריטניה וסך הכל הייתה איסלנד אמורה לשלם 5.3 מילארד שהם כ 40 אחוז מהתמ"ג האיסלנדי כפיצוי לבריטים ולהולנדים, שיפרסו על פני 15 שנה בתוספת ריבית שנתית של 5.5 אחוזים.
העם אומר את דברו
הציבור האיסלנדי ראה במפלגת השלטון, "מפלגת העצמאות" הימנית אחראית לקריסת הכלכלה. המשבר גרר הפגנות סוערות, שהובילו לנפילת הממשלה ומינוי ממשלת מעבר בפברואר 2009. בבחירות שנערכו ב-25 באפריל התחולל מהפך שלטוני והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בראשות יוהאנה סיגורדארדוטיר, עלתה לשלטון לראשונה בתולדותיה, בשותפות עם מפלגת הירוקים.
הממשלה החדשה החליטה לערוך משאל עם בעניין, האם על אזרחי איסלנד לפצות את בעלי הפקדונות ההולנדים והבריטים.אזרחי איסלנד ניהלו קמפיין תחת הסיסמא "לא משלמים את פשעי הקפטליסטים "ו התוצאה כמעט 93 אחוזים מהמצביעים התנגדו להסכם להשיב את כספי הבריטים וההולנדים.
אז איסלנד החליטה לא לשלם ולספקולנטים של בריטניה והולנד נשאר לסמוך על ממשלותיהם.
אחת המסקנות :
משאל עם אמנם מאוד דמוקרטי אך יכול להיות לו מחיר מאוד כבד ולאו דווקא רציונלי. אירופה חששה ממשאל העם ביוון שעשוי היה להחליט לא לשלם חובות בלי להיות לגמרי מודע להשלכות ההרסניות של החלטה כזאת. במקרה זה הלחץ האירופי הצליח ועניין משאל העם ביוון ירד מהפרק.
זו העת שמנהיגי אירופה, בפרט גרמניה ,תנהג לפי אמרתו המפורסמת של בן גוריון ולא תתעסק במה העם רוצה (להשתחרר מכבלי הסכם האיחוד האירופי) אלא במה העם צריך(אחדות השורות באירופה גם בנושא אחריות משותפת על החובות הממשלתיים).
המלצות החודש:
מניות- בימים אלה של חוסר ודאות גדול בהם קשה לראות מה יכול להעלות את השווקים זה עשוי לקרות. אנו ממליצים לנצל ירידות על מנת להגדיל את החשיפה למניות.
אג"ח- בהמשך לחודש שעבר אנו ממליצים למכור את האג"ח השקליות. בכסף שמתפנה לנצל ירידות והנפקות בחברות מובילות על מנת לקנות
הברומטר החודשי - אוקטובר 2011
סיכום קצר לחודש ספטמבר – חודש ספטמבר התאפיין בהמשך ירידות שערים חדות בשווקים הפיננסים. חוסר היכולת של מדינות אירופה להגיע לפתרון למשבר החוב החריף את מגמת הירידות. בישראל הסתיים החשש ממשבר עם הפלסטינאיים שהיה צפוי להתרחש ע"פ אמצעי התקשורת השונים במהלך חודש ספטמבר, עת פנתה הרשות הפלסטינית לאו"ם לבקשת עצמאות.
מדדי התל בונד 20 וה- 40 נסחרו כמעט ללא שינוי ובחלק מאיגרות החוב הלא מדורגות החריפה מגמת הירידות עקב החשש מאי יכולתן של החברות למחזר את חובן.
מדד תל אביב 25 ירד ב כ 5 אחוזים והמדדים בארצות הברית ירדו ב כ 2.5 אחוזים.הדאקס בגרמניה ירד במהלך חודש ספטמבר באחוז וחצי וזאת לאחר שאיבד כ 20 אחוזים באוגוסט.
הסחורות שהיוו השקעה יחסית בטוחה בימי מיתון חטפו מכה קשה במהלך החודש . מדד הסחורות ה CRB ירד ב 10 אחוזים . הזהב איבד מערכו כ 10 אחוזים והזכיר למשקיעים שהוא גם יודע לרדת. מחירו של הזהב השחור, הנפט ירד בכ 10 אחוזים עד ל 77 דולר לחבית ובכך השלים ירידה של 33 אחוזים מהשיא של 114 דולר לחבית באפריל 2011.
נקודות האור החיוביות היו המשך עליות שערים באג"ח הממשלתיות בארה"ב וגרמניה וגם בישראל.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית
נגיד בנק ישראל הוריד החודש את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3 אחוזים . בסקירתו הרבעונית הוריד בנק ישראל את תחזית הצמיחה למשק, הוא צופה שהמשק הישראלי יצמח השנה ב 5 אחוזים וב 3.2 בשנה הבאה.
המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי סדרי העדיפות בתקציב הממשלה וועדת הריכוזיות הוגשו לממשלה . אנו מאמינים שהמלצות שתי הועדות טובות מאוד למשק . נקווה שייושמו.
נקודה חשובה נוספת שכדאי לשים לב אליה היא שוק הנדל"ן בישראל . הוא נכנס לקיפאון מבחינת היקף העסקאות ואף נרשמו ירידות מחירים קלות .
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
השבועות הקרובים יהיו שבועות מכריעים בגוש היורו בכלל וביוון בפרט. יוון מתלבטת בין פשיטת רגל מבוקרת כפי שגרמניה והאיחוד האירופאי היו רוצים לראות לבין פשיטת רגל ומחיקת חובות מסיבית וחזרה לדרכמה כפי שמומחים אחרים ממליצים.
לפני 10 שנים הייתה זו ארגנטינה שפשטה את הרגל ונטשה את מדיניות ההצמדה לדולר.
האם פעלה נכון? האם גם יוון צריכה לפשוט את הרגל ולחזור לדרכמה?
ננסה להסביר בזאת, את מה שקרה בארגנטינה לפני 10 שנים ולהשליך זאת על ימינו אלה .
DON’T CRY FOR ME ARGENTINA
"עשירה כמו ארגנטינה" זה היה מטבע לשון נפוץ באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו ארגנטינה נחשבה , ארץ של הזדמנויות.
מאותם ימים יפים "עברו הרבה סטייקים על הצלחות ". נתחיל בשנות השמונים של המאה ה 20. לאחר הכישלון נגד האנגלים במלחמת פוקלנד ירדה הממשלה הצבאית מן הבמה והנשיא האזרחי ראול אלפונסין עלה לשלטון תוך הבטחה להחייאת הכלכלה.
באותם ימים משבר החוב באמריקה הלטינית פגע קשות בארגנטינה .ניסיונו של אלפונסין לייצב את ההיפר אינפלציה באמצעות החלפת המטבע במטבע חדש, נכשל . ( להזכירכם בשנות ה 80 החליפו מספר מדינות ,שסבלו מאינפלציה גבוהה, את המטבע שלהם ביניהם ישראל שעברה מהשקל הישן לשקל החדש של ימינו). כדי לסבר את האוזן נציין ש ב 1989 הגיעה האינפלציה בארגנטינה לקצב של 3000 אחוזים בשנה. ב 1989 נערכו בחירות חדשות . המנצח בבחירות היה קרלוס מנם ( מועמד המפלגה שנוסדה ע"י חואן פרון).מנם מינה לתפקיד שר האוצר את דומינגו קבאזו .
קבאזו עיצב תוכנית רפורמה רדיקלית ופתח את ארגנטינה בפני שווקי העולם.
תרומתו הגדולה של קבאזו הייתה הרפורמה המונטרית . כדי לשים קץ לאינפלציה הדוהרת במדינה הוא החליף את האוסטרל בפזו ונקבע שער חליפין של פסו אחד לדולר. כנגד כל פסו במחזור הייתה ארגנטינה אמורה להחזיק סכום זהה של דולרים. בכך נמנעה מארגנטינה היכולת להדפיס כסף. התוצאות היו מרשימות. האינפלציה צנחה במהירות כמעט ל 0 והתל"ג הארגנטינאי גדל ב25 אחוז תוך 3 שנים. בשנים אלה של תחילת שנות ה 90 זרם הון רב לארגנטינה. חלק מההון הגיע כהלוואות דולריות לחברות ויחידים .
ב 1998 הגיע המשבר ברוסיה שפגע קשות בשכנה והמתחרה מצפון, ברזיל. בברזיל היה פיחות חד במטבע שלה מול הדולר מה שהמריץ את היצוא .בארגנטינה קרה ההיפך הדולר שהיה המטבע אליו הוצמד המטבע הארגנטינאי התחזק באותם שנים מול האירו עד לרמה של 0.86 דולר לאירו. ( היום אירו שווה כ 1.34 דולר) היצוא הארגנטינאי החל לסבול מחוסר תחרותיות ולכן ירד. ובשורה התחתונה ארגנטינה נכנסה להאטה כלכלית.
נוסף לכך ירידת מחירי הסחורות בסוף שנות ה 90 השפיעה קשות על כלכלת ארגנטינה .המצב היה קשה מאוד גם בשל מינוף גבוה שנלקח בשנים טובות יותר ,בחלקו הגדול בדולרים יקרים.
חוזקו של שער החליפין של ארגנטינה לא היה בעיה חמורה אם עיקר הסחר של ארגנטינה היה מול ארצות הברית אך עיקר הסחר היה עם אירופה וברזיל . כדי לעודד יצוא היא הייתה צריכה מטבע חלש אבל ההצמדה לדולר לא אפשרה זאת . באותם הימים הדולר היה מטבע מאוד חזק.(זו הבעיה של יוון היום, שצריכה מטבע חלש אך יש לה את היורו החזק)
ב 1999 נבחר הנשיא פרננדו דה לה רואה שראה לנגד עיניו אבטלה הולכת וגואה ותוצר מקומי שקטן ב 4 אחוזים.המשקיעים הזרים החלו לאבד אמון בכלכלת ארגנטינה וזרימת ההון אל המדינה עברה למצב שלילי ויצרה מחנק אשראי .בכירים במערכת הכלכלית בארגנטינה בהשראת קרן המטבע העולמית ניסו נואשות לבלום את המשבר ע"י קיצוצים במגזר הציבורי אך בכך העמיקו את המיתון.(מה שאירופה מבקשת מיוון היום . קיצוצים לא בהכרח פותרים משבר חוב ,אלה לפחות בשנים הראשונות מחמירים אותו )
הגזרות הכלכליות הקשות הובילו להפגנות סוערות שבהן הקישו עקרות בית בכפות על סירים ומחבתות . ההפגנות הקשות ביותר היו ב 20-21 לדצמבר 2001 כאשר במהלכן נהרגו מספר מפגינים. בסופו של דבר נאלץ הנשיא דל לה רואה לברוח מארמון הנשיאות במסוק .
ארגנטינה החליפה 4 נשיאים במספר שבועות כאשר לבסוף מונה "אדוארדו דודל" שנטש בינואר 2002 את ההצמדה לדולר.
ארגנטינה פשטה את הרגל – על כל דולר חוב היא החזירה רק 30 סנט.
הפסו פוחת במהירות מ 1 ל 3 פסו לדולר והתמ"ג צנח באותה שנה ב 11 אחוזים. בסך הכול הצטמקה כלכלת ארגנטינה ב 18 אחוזים והבורסה הארגנטינאית איבדה כ 75 אחוזים מערכה בין השנים 1997-2002 .
Happy end
בעקבות פשיטת הרגל והפיחות שאחריו המשק הארגנטינאי שגשג. במהלך השנים 2003-2008 התאוששה ארגנטינה באופן ניכר. התוצר עלה במהלך שנים אלה ב כ 7-8 אחוזים בשנה והיצוא הארגנטינאי זינק. הבורסה הארגנטינאית עלתה מרמה של 200 נקודות לכ 2500 נקודות ובהמשך ל 3500 נקודות והחזירה למשקיעים הסבלניים את הפסדי השנים הקשות.
לסיכום :
גוש היורו אינו מאפשר התאוששות כלכלית באמצעות פיחות מאסיבי של המטבע המקומי כי פשוט אין מטבע מקומי, יש יורו. לכן המדינות החזקות בגוש צריכות לקחת אחריות על המדינות הבעייתיות ולעזור להם. הם נהנו מפירות האיחוד אבל שכחו לפקח ולשמור ולכן אין מה לרחם עליהם. פשיטת רגל מבוקרת היא כנראה הפתרון.
שאלת השבוע:
האם ארצות הברית שמטה בעבר את חובותיה ?
1. לא
2. כן במלחמת העולם השנייה
3. כן במלחמת האזרחים
המלצות החודש :
מניות- השווקים בעולם יורדים כ 6 חודשים ברציפות. במבט לטווח של כ 20 שנים אורך גל הירידות הנוכחי הוא השלישי באורכו. לנו נראה כי מדינות אירופה מתחילות להבין את חומרת המצב ויפעלו במהלך החודש הקרוב לסיים את המשבר. אם זה יקרה יהיה כדאי להגדיל את הרכיב המנייתי.
אג"ח - איגרות החוב השיקליות הארוכות מיצו את פוטנציאל העליות ואנו ממליצים להקטין פוזיציה .בכסף שמתפנה אנו נמתין להזדמנויות.
סיכום קצר לחודש ספטמבר – חודש ספטמבר התאפיין בהמשך ירידות שערים חדות בשווקים הפיננסים. חוסר היכולת של מדינות אירופה להגיע לפתרון למשבר החוב החריף את מגמת הירידות. בישראל הסתיים החשש ממשבר עם הפלסטינאיים שהיה צפוי להתרחש ע"פ אמצעי התקשורת השונים במהלך חודש ספטמבר, עת פנתה הרשות הפלסטינית לאו"ם לבקשת עצמאות.
מדדי התל בונד 20 וה- 40 נסחרו כמעט ללא שינוי ובחלק מאיגרות החוב הלא מדורגות החריפה מגמת הירידות עקב החשש מאי יכולתן של החברות למחזר את חובן.
מדד תל אביב 25 ירד ב כ 5 אחוזים והמדדים בארצות הברית ירדו ב כ 2.5 אחוזים.הדאקס בגרמניה ירד במהלך חודש ספטמבר באחוז וחצי וזאת לאחר שאיבד כ 20 אחוזים באוגוסט.
הסחורות שהיוו השקעה יחסית בטוחה בימי מיתון חטפו מכה קשה במהלך החודש . מדד הסחורות ה CRB ירד ב 10 אחוזים . הזהב איבד מערכו כ 10 אחוזים והזכיר למשקיעים שהוא גם יודע לרדת. מחירו של הזהב השחור, הנפט ירד בכ 10 אחוזים עד ל 77 דולר לחבית ובכך השלים ירידה של 33 אחוזים מהשיא של 114 דולר לחבית באפריל 2011.
נקודות האור החיוביות היו המשך עליות שערים באג"ח הממשלתיות בארה"ב וגרמניה וגם בישראל.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית
נגיד בנק ישראל הוריד החודש את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3 אחוזים . בסקירתו הרבעונית הוריד בנק ישראל את תחזית הצמיחה למשק, הוא צופה שהמשק הישראלי יצמח השנה ב 5 אחוזים וב 3.2 בשנה הבאה.
המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי סדרי העדיפות בתקציב הממשלה וועדת הריכוזיות הוגשו לממשלה . אנו מאמינים שהמלצות שתי הועדות טובות מאוד למשק . נקווה שייושמו.
נקודה חשובה נוספת שכדאי לשים לב אליה היא שוק הנדל"ן בישראל . הוא נכנס לקיפאון מבחינת היקף העסקאות ואף נרשמו ירידות מחירים קלות .
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
השבועות הקרובים יהיו שבועות מכריעים בגוש היורו בכלל וביוון בפרט. יוון מתלבטת בין פשיטת רגל מבוקרת כפי שגרמניה והאיחוד האירופאי היו רוצים לראות לבין פשיטת רגל ומחיקת חובות מסיבית וחזרה לדרכמה כפי שמומחים אחרים ממליצים.
לפני 10 שנים הייתה זו ארגנטינה שפשטה את הרגל ונטשה את מדיניות ההצמדה לדולר.
האם פעלה נכון? האם גם יוון צריכה לפשוט את הרגל ולחזור לדרכמה?
ננסה להסביר בזאת, את מה שקרה בארגנטינה לפני 10 שנים ולהשליך זאת על ימינו אלה .
DON’T CRY FOR ME ARGENTINA
"עשירה כמו ארגנטינה" זה היה מטבע לשון נפוץ באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו ארגנטינה נחשבה , ארץ של הזדמנויות.
מאותם ימים יפים "עברו הרבה סטייקים על הצלחות ". נתחיל בשנות השמונים של המאה ה 20. לאחר הכישלון נגד האנגלים במלחמת פוקלנד ירדה הממשלה הצבאית מן הבמה והנשיא האזרחי ראול אלפונסין עלה לשלטון תוך הבטחה להחייאת הכלכלה.
באותם ימים משבר החוב באמריקה הלטינית פגע קשות בארגנטינה .ניסיונו של אלפונסין לייצב את ההיפר אינפלציה באמצעות החלפת המטבע במטבע חדש, נכשל . ( להזכירכם בשנות ה 80 החליפו מספר מדינות ,שסבלו מאינפלציה גבוהה, את המטבע שלהם ביניהם ישראל שעברה מהשקל הישן לשקל החדש של ימינו). כדי לסבר את האוזן נציין ש ב 1989 הגיעה האינפלציה בארגנטינה לקצב של 3000 אחוזים בשנה. ב 1989 נערכו בחירות חדשות . המנצח בבחירות היה קרלוס מנם ( מועמד המפלגה שנוסדה ע"י חואן פרון).מנם מינה לתפקיד שר האוצר את דומינגו קבאזו .
קבאזו עיצב תוכנית רפורמה רדיקלית ופתח את ארגנטינה בפני שווקי העולם.
תרומתו הגדולה של קבאזו הייתה הרפורמה המונטרית . כדי לשים קץ לאינפלציה הדוהרת במדינה הוא החליף את האוסטרל בפזו ונקבע שער חליפין של פסו אחד לדולר. כנגד כל פסו במחזור הייתה ארגנטינה אמורה להחזיק סכום זהה של דולרים. בכך נמנעה מארגנטינה היכולת להדפיס כסף. התוצאות היו מרשימות. האינפלציה צנחה במהירות כמעט ל 0 והתל"ג הארגנטינאי גדל ב25 אחוז תוך 3 שנים. בשנים אלה של תחילת שנות ה 90 זרם הון רב לארגנטינה. חלק מההון הגיע כהלוואות דולריות לחברות ויחידים .
ב 1998 הגיע המשבר ברוסיה שפגע קשות בשכנה והמתחרה מצפון, ברזיל. בברזיל היה פיחות חד במטבע שלה מול הדולר מה שהמריץ את היצוא .בארגנטינה קרה ההיפך הדולר שהיה המטבע אליו הוצמד המטבע הארגנטינאי התחזק באותם שנים מול האירו עד לרמה של 0.86 דולר לאירו. ( היום אירו שווה כ 1.34 דולר) היצוא הארגנטינאי החל לסבול מחוסר תחרותיות ולכן ירד. ובשורה התחתונה ארגנטינה נכנסה להאטה כלכלית.
נוסף לכך ירידת מחירי הסחורות בסוף שנות ה 90 השפיעה קשות על כלכלת ארגנטינה .המצב היה קשה מאוד גם בשל מינוף גבוה שנלקח בשנים טובות יותר ,בחלקו הגדול בדולרים יקרים.
חוזקו של שער החליפין של ארגנטינה לא היה בעיה חמורה אם עיקר הסחר של ארגנטינה היה מול ארצות הברית אך עיקר הסחר היה עם אירופה וברזיל . כדי לעודד יצוא היא הייתה צריכה מטבע חלש אבל ההצמדה לדולר לא אפשרה זאת . באותם הימים הדולר היה מטבע מאוד חזק.(זו הבעיה של יוון היום, שצריכה מטבע חלש אך יש לה את היורו החזק)
ב 1999 נבחר הנשיא פרננדו דה לה רואה שראה לנגד עיניו אבטלה הולכת וגואה ותוצר מקומי שקטן ב 4 אחוזים.המשקיעים הזרים החלו לאבד אמון בכלכלת ארגנטינה וזרימת ההון אל המדינה עברה למצב שלילי ויצרה מחנק אשראי .בכירים במערכת הכלכלית בארגנטינה בהשראת קרן המטבע העולמית ניסו נואשות לבלום את המשבר ע"י קיצוצים במגזר הציבורי אך בכך העמיקו את המיתון.(מה שאירופה מבקשת מיוון היום . קיצוצים לא בהכרח פותרים משבר חוב ,אלה לפחות בשנים הראשונות מחמירים אותו )
הגזרות הכלכליות הקשות הובילו להפגנות סוערות שבהן הקישו עקרות בית בכפות על סירים ומחבתות . ההפגנות הקשות ביותר היו ב 20-21 לדצמבר 2001 כאשר במהלכן נהרגו מספר מפגינים. בסופו של דבר נאלץ הנשיא דל לה רואה לברוח מארמון הנשיאות במסוק .
ארגנטינה החליפה 4 נשיאים במספר שבועות כאשר לבסוף מונה "אדוארדו דודל" שנטש בינואר 2002 את ההצמדה לדולר.
ארגנטינה פשטה את הרגל – על כל דולר חוב היא החזירה רק 30 סנט.
הפסו פוחת במהירות מ 1 ל 3 פסו לדולר והתמ"ג צנח באותה שנה ב 11 אחוזים. בסך הכול הצטמקה כלכלת ארגנטינה ב 18 אחוזים והבורסה הארגנטינאית איבדה כ 75 אחוזים מערכה בין השנים 1997-2002 .
Happy end
בעקבות פשיטת הרגל והפיחות שאחריו המשק הארגנטינאי שגשג. במהלך השנים 2003-2008 התאוששה ארגנטינה באופן ניכר. התוצר עלה במהלך שנים אלה ב כ 7-8 אחוזים בשנה והיצוא הארגנטינאי זינק. הבורסה הארגנטינאית עלתה מרמה של 200 נקודות לכ 2500 נקודות ובהמשך ל 3500 נקודות והחזירה למשקיעים הסבלניים את הפסדי השנים הקשות.
לסיכום :
גוש היורו אינו מאפשר התאוששות כלכלית באמצעות פיחות מאסיבי של המטבע המקומי כי פשוט אין מטבע מקומי, יש יורו. לכן המדינות החזקות בגוש צריכות לקחת אחריות על המדינות הבעייתיות ולעזור להם. הם נהנו מפירות האיחוד אבל שכחו לפקח ולשמור ולכן אין מה לרחם עליהם. פשיטת רגל מבוקרת היא כנראה הפתרון.
שאלת השבוע:
האם ארצות הברית שמטה בעבר את חובותיה ?
1. לא
2. כן במלחמת העולם השנייה
3. כן במלחמת האזרחים
המלצות החודש :
מניות- השווקים בעולם יורדים כ 6 חודשים ברציפות. במבט לטווח של כ 20 שנים אורך גל הירידות הנוכחי הוא השלישי באורכו. לנו נראה כי מדינות אירופה מתחילות להבין את חומרת המצב ויפעלו במהלך החודש הקרוב לסיים את המשבר. אם זה יקרה יהיה כדאי להגדיל את הרכיב המנייתי.
אג"ח - איגרות החוב השיקליות הארוכות מיצו את פוטנציאל העליות ואנו ממליצים להקטין פוזיציה .בכסף שמתפנה אנו נמתין להזדמנויות.
הברומטר החודשי - ספטמבר 2011
אוגוסט – חודש אוגוסט התאפיין בירידות שערים חדות בשוק המקומי ובשווקי חו"ל. בעולם הוביל את המגמה השלילית החשש ממשבר אירופאי נוסף והנתונים השלילים שהגיעו מהכלכלה האמריקאית. בישראל התוסף לזה החשש מהמצב הגיאו-פוליטי.
איגרות החוב הקונצרניות נסחרו בירידות שערים ,חלקן בשיעורים ניכרים. מדד התל בונד 20 ירד ב% 1.5 לערך והתל בונד 40 ירד ב 2.5% . מדד תל אביב 25 והמדדים בארצות הברית ירדו ב% לערך. מדד הדאקס בגרמניה ירד במהלך חודש אוגוסט ב- 20 אחוזים.
עליות שערים היו באג"ח ממשלתיות בכל העולם כולל בישראל. כלומר, משקיעים ברחבי העולם רואים באג"ח הממשלתי מפלט בטוח- השוק יורד אג"ח ממשלת ארה"ב עולה וגורר אחריו אג"ח של ממשלות נוספות.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית :
נגיד בנק ישראל הותיר החודש את הריבית על כנה ברמה של 3.25. המחאה החברתית שהתגברה במהלך החודש האחרון הביאה להתגברות המודעות החברתית ולשינויים בהלך הרוח כלפי החברות השונות. חברות ישראליות רבות נאלצות להוזיל מחירים. אין ספק ,הכוח בחודשים האחרונים עבר לצרכן . הורדות המחירים יורגשו בודאי גם בדוחות של לא מעט חברות בפרט בענפי הצריכה.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
האימפריה מכה שנית?
בעקבות התקררות היחסים בין טורקיה לישראל בחודשים האחרונים הודיע ראש ממשלת טורקיה , טאיפ ארודאן , כי הוא ישלח את חיל הים הטורקי לסיורים תכופים יותר במי המזרח התיכון. עוד הוסיף ראש הממשלה ארדואן ,בחצי קריצה , "אנחנו מכירים טוב את האזור".אם לשפוט על פי ההיסטוריה אין כח ימי שמכיר את מי הים התיכון יותר טוב מהטורקים ב 500 השנים האחרונות.
אנו ננסה להעריך את ההשלכות של מדיניות ארדואן על המשק הישראלי .
האימפריה העות'מאנית הייתה מדינה טורקית שהתקיימה מהמאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.
הסולטאן- החל מהמאה ה-15 היה הסולטאן שליט אבסולוטי. תפקידו היה לנהל את המדינה והמועצה האימפריאלית ולהוביל את הלוחמים בקרבות. הסולטאן יכול היה להחליט על שלום ומלחמה, למנות בכירים במערכת הבירוקרטית והדתית, לחוקק חוקים (קאנון) וכד' . בנוסף החזיק הסולטאן ברוב אדמות המדינה (מירי) והיה זכאי לקבל מס של חמישית מכל שלל מלחמה לאוצרו הפרטי.
האימפריה והיהודים-בתחילתה הייתה האימפריה העותמנית אחת האומות העשירות בעולם שקלטה רבים מהיהודים שגורשו מספרד. הסולטאן עודד את היהודים גם לעסוק במסחר, וזאת משום שרצה לפגוע בעליונות הכלכלית של מדינות אירופה. יהודי סלוניקי ואיסטנבול, הרבו לסחור עם ארצות אירופה השונות. היהודים הורשו לנוע באופן חופשי, להתיישב בכל מקום באימפריה ולרכוש נדל"ן. מלבד זאת, היהודים הוכרו גם כעדה דתית (אם כי לא הורשו בדרך כלל להבליט את דתם ברבים), ונהנו מאוטונומיה בתחומי הדת, המשפט והחברה. היו יהודים רבים שהגיעו לעמדות מפתח באימפריה העות'מאנית, כגון רבי יוסף המון ובנו רבי משה המון, שניהם היו רופאי החצר של הסולטאנים שבתקופתם.
סופה של האימפריה הטורקית הגיע בעקבות הכישלון הצורב במלחמת העולם הראשונה שנבע גם מהשחיתות והבזבזנות שהתנהלה בחצר הסולטן . אחת הדוגמאות לכך היא בניית ארמון הדולמאבחצה שכלל יבוש חלק מהים והיה פרויקט שאפתני ויקר שהוביל את האימפריה כמעט לפשיטת רגל.
בסופו של דבר הוביל אטא טורק להקמת הרפובליקה החילונית הדמוקרטית של טורקיה ב 29 לאוקטובר 1923. למרות שמבחינה חיצונית היה מדובר בדמוקרטיה, טורק היה למעשה דיקטטור, אם כי מתון. יוקרתו, על כל פנים, הייתה כה גבוהה עד שבמשך כל שנות העשרים הייתה ההתנגדות לממשלתו מועטה. המדינה הגנה על הרכוש הפרטי, ומתנגדים פוליטיים לא קיבלו עונש גרוע יותר מהגליה למחוז מרוחק.הכורדים למשל לא נרדפו, אך טורק התעקש כי הם טורקים אתניים ונאסר עליהם השימוש בשפתם ובתרבותם.
עיון חלקי ברשימת הרפורמות מבהיר את עוצמת השינויים הדרמטיים שהוביל טורק באופייה ובמדיניותה של טורקיה. תוך 14 שנים בלבד הושלמו שינויים העשויים להמשך עשרות ומאות שנים. למשל הפרדת הדת מהמדינה , ביטול החוק הדתי והערכאות הדתיות, החלפת כל מערכת החוקים והכתב. עוד נקבעה עצמאותה של הרשות השופטת ,זכויות אזרחיות בסיסיות כמו שוויון, חירות וכיו"ב.
חוק השמות התקבל ב-1934 וחייב כל אדם לקחת לו שם משפחה. מוסטפא כמאל עצמו היה למוסטפא כמאל אטאטורק (Mustafa Kemal Atatürk). עוד בוטלו הכינויים ביי ומקבילתו הנשית הנֵם, אפנדי ופאשה. אולם השינוי החשוב ביותר בשנה זו היה מתן זכות מלאה לנשים לבחור ולהיבחר לאסיפה הלאומית. נשים זכו לזכויות בחירה כבר ב-1929 אך זו הייתה מוגבלת לרשויות המקומיות. עתה הן זכו בזכות בחירה מלאה, ובתחום זה הייתה טורקיה לחלוצה לא רק בעולם המוסלמי אלא בעולם בכלל.
אטאטורק הוביל שינויים דרסטיים במשך 14 שנות שלטונו עד מותו בשנת 1938.
מה קורה בימינו?
מאז ימי אטאטורק עברו הרבה מים בבוספורוס וטורקיה שהייתה מדינה של כ 30 מילון תושבים בשנות ה 60 ,עם רב חילוני ברור, הפכה בימינו למדינה של כ 80 מילון תושבים עם רב דתי מוסלמי, מתוכם 14 מיליון כורדים שהכריזו הקיץ על אוטונומיה.
במהלך העשורים האחרונים ניסו מספר מפלגות דתיות להיבחר ואף הצליחו מספר פעמים להגיע אל השלטון ,אך בית המשפט בסיוע הצבא ,הגן על החילוניות של המדינה והוריד מהשלטון מנהיגים שלא התנהגו בהתאם לקוד הכמאלסטי שהוריש אטא טורק.
טאיפ ארדואן סיים ב 1981 לימודים אקדמיים בתחום הכלכלה באוניברסיטת מרמרה, והיה פעיל פוליטית הן כסטודנט והן בתקופה שלאחר מכן. בשנת 1994 נבחר לראש עיריית איסטנבול.ב-1998 נגזרו עליו 10 חודשי מאסר לאחר שהקריא בפומבי שיר קיצוני הנוגד את עקרונות החילוניות של טורקיה. במילות השיר היה, בין השאר, המשפט "המסגדים הם בסיסינו, כיפותיהם קסדותינו, צריחיהם חרבותינו והמאמינים חיילינו". בפועל ריצה ארדואן ארבעה חודשים בכלא ואז שוחרר.
ב-3 בנובמבר 2002 ניצחה בבחירות "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית (AKP) בראשות ארדואן. הרקע לכך היה משבר חברתי, קריסת הכלכלה ופיטורי מיליוני עובדים . ניצחון מפלגתו האסלאמית של ארדואן בבחירות נחשב למהפך דרמטי, לאחר עשרות שנים של שליטת המפלגות החילוניות במדינה.
מפלגת הצדק החברתי ביצעה שורה של מהלכים כלכלים שכללה הפרטה מסיבית של נכסים, פתיחת השוק הטורקי למשקיעים זרים היצוא הטורקי גדל פי 4 במשך 7.5 השנים האחרונות ומגיע ל 102 מילארד דולר . מגזר התיירות קיבל תנופה אדירה בשנים האחרונות ובכל שנה מבקרים בטורקיה כ 30 מילון תיירים. טורקיה הפכה ליצרן של אירופה וחברות רבות כמו טויטה, הונדה, ורנו העבירו לטורקיה את פס היצור שלהן. לכלכלה הטורקית יש מותגים משלה כמו "בקו " בתחום החשמל ו"טורקיש איירליינס" בעלת צי מטוסים מהחדישים בעולם .
מחירי הנכסים באיסטנבול בשנים האחרונות עלו בקצב שלא מבייש את רב בירות העולם החזקות ויש אף הטוענים שטורקיה חווה בועת אשראי. בנקים גדולים ותעשיינים מגלים עניין רב בטורקיה שנהנית גם מצמיחה מרשימה של מעל 5 אחוזים בשנה וגם משיעור ילודה מרשים.
כל אלה הביאו את ארדואן בוגר הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת מרמרה להציג את תוכנית "חזון לטורקיה "2023.
"המטרה שלנו היא להפוך לאחת מעשר הכלכלות המובילות בעולם עד שנת 2023", אמר ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ,בכנס כלכלי. "אימצנו הבנה כלכלית המבוססת על יצוא. הייצוא שלנו גדל פי 4 להיקף של 102 מיליארד דולר ב-7.5 השנים האחרונות".
"הכלכלה הטורקית הפכה לכלכלה ה-17 בגודלה בעולם במהלך התהליך הזה", הוסיף ארדואן. "כעת, אנחנו מתכוונים להגדיל את הייצוא שלנו עד ל-500 מיליארד דולר בשנת 2023. זהו לא חלום, זוהי מטרה ".
כמו כן שואף ארדואן להעלות את התוצר הטורקי מ 1 טרילון דולר ל 2 טריליון דולר ולהגיע לרמת הכנסה לנפש של 25 אלף דולר. במקביל העלאת כוח העבודה( נושא כאוב בטורקיה) ל 30 מילון נפש תוך כדי הורדת שיעור האבטלה ל 5 אחוזים.
לתוכנית טורקיה 2023 יש גם השלכות על מדיניות החוץ. לאחר שאירופה הבהירה לארדואן שלעולם לא יכנס בשעריה , ולאור עימותי הדמים שיש לו עם הכורדים והסכסוכים הרבים הנוספים , ארדואן מצא את "נתיניו" מעבר לים בדמות העם הפלשתיני היושב בעזה . הוא עדיין רואה בטורקיה מנהיגת האזור ושואף להחזיר את טורקיה לימי האימפריה המפוארים . בינתיים הוא מרגיש כמצליחן . ועם ההצלחה בא התיאבון והמגלומניה. ארדואן לא יהיה המנהיג הראשון שההצלחה עולה לו לראש ...
ההשלכות עלינו
מאז הניצחון של המפלגה האסלאמית בשנת 2008 , ארדואן מוביל קו מדיני מאוד אנטי ישראלי ופרו פלסטיני. הוא גינה את ישראל פעמים רבות בצורה בוטה. במיוחד זכורה התפרצותו לדבריו של נשיא המדינה שמעון פרס. ההשלכות הכלכליות של מדיניות זו מתחילות להיות מורגשות בימים אלה.להערכתנו זה לא הולך להיות יותר טוב. ההשלכות של הסנקציות בנושאים צבאיים יזלגו מהר גם לנושאים אזרחיים. מסקנתנו ברורה : לצמצם ובשאיפה אף להפסיק כל פעילות עם טורקיה. מבחינתנו זה אומר להיזהר מחברות בורסאיות שהתלות העסקית שלהם בטורקיה גדולה.
שאלת החודש ומחשבה בסופה:
מה פירוש ראשי התיבות TBRIC?
1. טורקיה ,ברזיל, רוסיה,הודו,סין
2. שם של קפה טורקי
3. שמו של הבנק הטורקי המרכזי
המלצות
מניות- ככלל , עדיין מוקדם לרכוש מניות למרות הירידות החדות.
אג"ח- לנצל את החולשה בשוק ההנפקות. לאחרונה חברות מובילות מגייסות שוב כסף באמצעות הנפקת אגרות חוב. ישנם מקרים בהם כדאי להשתתף בהנפקות אלו.
התשובה לשאלה : תשובה מספר 1.
בשנים האחרונות הוסיפו למדינות הבריק המאופיינות בשיעורי צמיחה גבוהים גם את טורקיה. עובדה זו ממחישה את חשיבותה הגדלה של כלכלת טורקיה בכלכלה העולמית. .
אוגוסט – חודש אוגוסט התאפיין בירידות שערים חדות בשוק המקומי ובשווקי חו"ל. בעולם הוביל את המגמה השלילית החשש ממשבר אירופאי נוסף והנתונים השלילים שהגיעו מהכלכלה האמריקאית. בישראל התוסף לזה החשש מהמצב הגיאו-פוליטי.
איגרות החוב הקונצרניות נסחרו בירידות שערים ,חלקן בשיעורים ניכרים. מדד התל בונד 20 ירד ב% 1.5 לערך והתל בונד 40 ירד ב 2.5% . מדד תל אביב 25 והמדדים בארצות הברית ירדו ב% לערך. מדד הדאקס בגרמניה ירד במהלך חודש אוגוסט ב- 20 אחוזים.
עליות שערים היו באג"ח ממשלתיות בכל העולם כולל בישראל. כלומר, משקיעים ברחבי העולם רואים באג"ח הממשלתי מפלט בטוח- השוק יורד אג"ח ממשלת ארה"ב עולה וגורר אחריו אג"ח של ממשלות נוספות.
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית :
נגיד בנק ישראל הותיר החודש את הריבית על כנה ברמה של 3.25. המחאה החברתית שהתגברה במהלך החודש האחרון הביאה להתגברות המודעות החברתית ולשינויים בהלך הרוח כלפי החברות השונות. חברות ישראליות רבות נאלצות להוזיל מחירים. אין ספק ,הכוח בחודשים האחרונים עבר לצרכן . הורדות המחירים יורגשו בודאי גם בדוחות של לא מעט חברות בפרט בענפי הצריכה.
הפינה ההיסטורית – וההשלכות לימינו
האימפריה מכה שנית?
בעקבות התקררות היחסים בין טורקיה לישראל בחודשים האחרונים הודיע ראש ממשלת טורקיה , טאיפ ארודאן , כי הוא ישלח את חיל הים הטורקי לסיורים תכופים יותר במי המזרח התיכון. עוד הוסיף ראש הממשלה ארדואן ,בחצי קריצה , "אנחנו מכירים טוב את האזור".אם לשפוט על פי ההיסטוריה אין כח ימי שמכיר את מי הים התיכון יותר טוב מהטורקים ב 500 השנים האחרונות.
אנו ננסה להעריך את ההשלכות של מדיניות ארדואן על המשק הישראלי .
האימפריה העות'מאנית הייתה מדינה טורקית שהתקיימה מהמאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.
הסולטאן- החל מהמאה ה-15 היה הסולטאן שליט אבסולוטי. תפקידו היה לנהל את המדינה והמועצה האימפריאלית ולהוביל את הלוחמים בקרבות. הסולטאן יכול היה להחליט על שלום ומלחמה, למנות בכירים במערכת הבירוקרטית והדתית, לחוקק חוקים (קאנון) וכד' . בנוסף החזיק הסולטאן ברוב אדמות המדינה (מירי) והיה זכאי לקבל מס של חמישית מכל שלל מלחמה לאוצרו הפרטי.
האימפריה והיהודים-בתחילתה הייתה האימפריה העותמנית אחת האומות העשירות בעולם שקלטה רבים מהיהודים שגורשו מספרד. הסולטאן עודד את היהודים גם לעסוק במסחר, וזאת משום שרצה לפגוע בעליונות הכלכלית של מדינות אירופה. יהודי סלוניקי ואיסטנבול, הרבו לסחור עם ארצות אירופה השונות. היהודים הורשו לנוע באופן חופשי, להתיישב בכל מקום באימפריה ולרכוש נדל"ן. מלבד זאת, היהודים הוכרו גם כעדה דתית (אם כי לא הורשו בדרך כלל להבליט את דתם ברבים), ונהנו מאוטונומיה בתחומי הדת, המשפט והחברה. היו יהודים רבים שהגיעו לעמדות מפתח באימפריה העות'מאנית, כגון רבי יוסף המון ובנו רבי משה המון, שניהם היו רופאי החצר של הסולטאנים שבתקופתם.
סופה של האימפריה הטורקית הגיע בעקבות הכישלון הצורב במלחמת העולם הראשונה שנבע גם מהשחיתות והבזבזנות שהתנהלה בחצר הסולטן . אחת הדוגמאות לכך היא בניית ארמון הדולמאבחצה שכלל יבוש חלק מהים והיה פרויקט שאפתני ויקר שהוביל את האימפריה כמעט לפשיטת רגל.
בסופו של דבר הוביל אטא טורק להקמת הרפובליקה החילונית הדמוקרטית של טורקיה ב 29 לאוקטובר 1923. למרות שמבחינה חיצונית היה מדובר בדמוקרטיה, טורק היה למעשה דיקטטור, אם כי מתון. יוקרתו, על כל פנים, הייתה כה גבוהה עד שבמשך כל שנות העשרים הייתה ההתנגדות לממשלתו מועטה. המדינה הגנה על הרכוש הפרטי, ומתנגדים פוליטיים לא קיבלו עונש גרוע יותר מהגליה למחוז מרוחק.הכורדים למשל לא נרדפו, אך טורק התעקש כי הם טורקים אתניים ונאסר עליהם השימוש בשפתם ובתרבותם.
עיון חלקי ברשימת הרפורמות מבהיר את עוצמת השינויים הדרמטיים שהוביל טורק באופייה ובמדיניותה של טורקיה. תוך 14 שנים בלבד הושלמו שינויים העשויים להמשך עשרות ומאות שנים. למשל הפרדת הדת מהמדינה , ביטול החוק הדתי והערכאות הדתיות, החלפת כל מערכת החוקים והכתב. עוד נקבעה עצמאותה של הרשות השופטת ,זכויות אזרחיות בסיסיות כמו שוויון, חירות וכיו"ב.
חוק השמות התקבל ב-1934 וחייב כל אדם לקחת לו שם משפחה. מוסטפא כמאל עצמו היה למוסטפא כמאל אטאטורק (Mustafa Kemal Atatürk). עוד בוטלו הכינויים ביי ומקבילתו הנשית הנֵם, אפנדי ופאשה. אולם השינוי החשוב ביותר בשנה זו היה מתן זכות מלאה לנשים לבחור ולהיבחר לאסיפה הלאומית. נשים זכו לזכויות בחירה כבר ב-1929 אך זו הייתה מוגבלת לרשויות המקומיות. עתה הן זכו בזכות בחירה מלאה, ובתחום זה הייתה טורקיה לחלוצה לא רק בעולם המוסלמי אלא בעולם בכלל.
אטאטורק הוביל שינויים דרסטיים במשך 14 שנות שלטונו עד מותו בשנת 1938.
מה קורה בימינו?
מאז ימי אטאטורק עברו הרבה מים בבוספורוס וטורקיה שהייתה מדינה של כ 30 מילון תושבים בשנות ה 60 ,עם רב חילוני ברור, הפכה בימינו למדינה של כ 80 מילון תושבים עם רב דתי מוסלמי, מתוכם 14 מיליון כורדים שהכריזו הקיץ על אוטונומיה.
במהלך העשורים האחרונים ניסו מספר מפלגות דתיות להיבחר ואף הצליחו מספר פעמים להגיע אל השלטון ,אך בית המשפט בסיוע הצבא ,הגן על החילוניות של המדינה והוריד מהשלטון מנהיגים שלא התנהגו בהתאם לקוד הכמאלסטי שהוריש אטא טורק.
טאיפ ארדואן סיים ב 1981 לימודים אקדמיים בתחום הכלכלה באוניברסיטת מרמרה, והיה פעיל פוליטית הן כסטודנט והן בתקופה שלאחר מכן. בשנת 1994 נבחר לראש עיריית איסטנבול.ב-1998 נגזרו עליו 10 חודשי מאסר לאחר שהקריא בפומבי שיר קיצוני הנוגד את עקרונות החילוניות של טורקיה. במילות השיר היה, בין השאר, המשפט "המסגדים הם בסיסינו, כיפותיהם קסדותינו, צריחיהם חרבותינו והמאמינים חיילינו". בפועל ריצה ארדואן ארבעה חודשים בכלא ואז שוחרר.
ב-3 בנובמבר 2002 ניצחה בבחירות "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית (AKP) בראשות ארדואן. הרקע לכך היה משבר חברתי, קריסת הכלכלה ופיטורי מיליוני עובדים . ניצחון מפלגתו האסלאמית של ארדואן בבחירות נחשב למהפך דרמטי, לאחר עשרות שנים של שליטת המפלגות החילוניות במדינה.
מפלגת הצדק החברתי ביצעה שורה של מהלכים כלכלים שכללה הפרטה מסיבית של נכסים, פתיחת השוק הטורקי למשקיעים זרים היצוא הטורקי גדל פי 4 במשך 7.5 השנים האחרונות ומגיע ל 102 מילארד דולר . מגזר התיירות קיבל תנופה אדירה בשנים האחרונות ובכל שנה מבקרים בטורקיה כ 30 מילון תיירים. טורקיה הפכה ליצרן של אירופה וחברות רבות כמו טויטה, הונדה, ורנו העבירו לטורקיה את פס היצור שלהן. לכלכלה הטורקית יש מותגים משלה כמו "בקו " בתחום החשמל ו"טורקיש איירליינס" בעלת צי מטוסים מהחדישים בעולם .
מחירי הנכסים באיסטנבול בשנים האחרונות עלו בקצב שלא מבייש את רב בירות העולם החזקות ויש אף הטוענים שטורקיה חווה בועת אשראי. בנקים גדולים ותעשיינים מגלים עניין רב בטורקיה שנהנית גם מצמיחה מרשימה של מעל 5 אחוזים בשנה וגם משיעור ילודה מרשים.
כל אלה הביאו את ארדואן בוגר הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת מרמרה להציג את תוכנית "חזון לטורקיה "2023.
"המטרה שלנו היא להפוך לאחת מעשר הכלכלות המובילות בעולם עד שנת 2023", אמר ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ,בכנס כלכלי. "אימצנו הבנה כלכלית המבוססת על יצוא. הייצוא שלנו גדל פי 4 להיקף של 102 מיליארד דולר ב-7.5 השנים האחרונות".
"הכלכלה הטורקית הפכה לכלכלה ה-17 בגודלה בעולם במהלך התהליך הזה", הוסיף ארדואן. "כעת, אנחנו מתכוונים להגדיל את הייצוא שלנו עד ל-500 מיליארד דולר בשנת 2023. זהו לא חלום, זוהי מטרה ".
כמו כן שואף ארדואן להעלות את התוצר הטורקי מ 1 טרילון דולר ל 2 טריליון דולר ולהגיע לרמת הכנסה לנפש של 25 אלף דולר. במקביל העלאת כוח העבודה( נושא כאוב בטורקיה) ל 30 מילון נפש תוך כדי הורדת שיעור האבטלה ל 5 אחוזים.
לתוכנית טורקיה 2023 יש גם השלכות על מדיניות החוץ. לאחר שאירופה הבהירה לארדואן שלעולם לא יכנס בשעריה , ולאור עימותי הדמים שיש לו עם הכורדים והסכסוכים הרבים הנוספים , ארדואן מצא את "נתיניו" מעבר לים בדמות העם הפלשתיני היושב בעזה . הוא עדיין רואה בטורקיה מנהיגת האזור ושואף להחזיר את טורקיה לימי האימפריה המפוארים . בינתיים הוא מרגיש כמצליחן . ועם ההצלחה בא התיאבון והמגלומניה. ארדואן לא יהיה המנהיג הראשון שההצלחה עולה לו לראש ...
ההשלכות עלינו
מאז הניצחון של המפלגה האסלאמית בשנת 2008 , ארדואן מוביל קו מדיני מאוד אנטי ישראלי ופרו פלסטיני. הוא גינה את ישראל פעמים רבות בצורה בוטה. במיוחד זכורה התפרצותו לדבריו של נשיא המדינה שמעון פרס. ההשלכות הכלכליות של מדיניות זו מתחילות להיות מורגשות בימים אלה.להערכתנו זה לא הולך להיות יותר טוב. ההשלכות של הסנקציות בנושאים צבאיים יזלגו מהר גם לנושאים אזרחיים. מסקנתנו ברורה : לצמצם ובשאיפה אף להפסיק כל פעילות עם טורקיה. מבחינתנו זה אומר להיזהר מחברות בורסאיות שהתלות העסקית שלהם בטורקיה גדולה.
שאלת החודש ומחשבה בסופה:
מה פירוש ראשי התיבות TBRIC?
1. טורקיה ,ברזיל, רוסיה,הודו,סין
2. שם של קפה טורקי
3. שמו של הבנק הטורקי המרכזי
המלצות
מניות- ככלל , עדיין מוקדם לרכוש מניות למרות הירידות החדות.
אג"ח- לנצל את החולשה בשוק ההנפקות. לאחרונה חברות מובילות מגייסות שוב כסף באמצעות הנפקת אגרות חוב. ישנם מקרים בהם כדאי להשתתף בהנפקות אלו.
התשובה לשאלה : תשובה מספר 1.
בשנים האחרונות הוסיפו למדינות הבריק המאופיינות בשיעורי צמיחה גבוהים גם את טורקיה. עובדה זו ממחישה את חשיבותה הגדלה של כלכלת טורקיה בכלכלה העולמית. .
הברומטר החודשי - אוגוסט 2011
יולי – בחודש יולי נסחרו מדדי המניות כמעט ללא שינוי משמעותי בשוק המקומי ובשוקי חו"ל. באירופה סיכמו חברות האיחוד על תוכנית סיוע חדשה ליוון שלא הצליחה לאושש את השווקים עד כה. בארצות הברית הועלתה תקרת החוב ( תחילת אוגוסט) אך מדדי המניות לא הצליחו לעלות במהלך החודש וגם בימים שלאחר מכן.
בישראל עוררה המחאה החברתית את הפחד משינוי סדרי עדיפויות כלכליים והשפעתו על הסיכון של ישראל . את ההשפעה ניתן לראות בעלית המרווח בין האג"ח האמריקאי לישראלי ל 2.4 אחוז . שוק אגרות החוב הממשלתיות נסחר בעליות קלות ובשוק הקונצרני נראו ירידות שערים רבות וחדות מה שמבטיח לא מעט הסדרי חוב קרבים .
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית:
את הכותרות הכלכליות תפסה בעיקר המחאה החברתית הכוללת את הצעירים חסרי הדיור, סטודנטים, רופאים, נהגי מוניות ומי לא.
מאז הצלחת הקוטג' , ויש שיגידו מאז הצלחת העם המצרי בכיכר תחריר, נפרץ הסכר .
כוח חדש ומשמעותי נולד בעולם- ההמון ,העם . המעמד החלש והבינוני מגלה את כוחו. בעזרת השיפורים הטכנולוגיים מתברר שעוול פוליטי או כלכלי יכול להתקיים הרבה פחות זמן מבעבר. בישראל מתברר שעל תיקון עוול כלכלי, על החלוקה הלא הוגנת של העוגה ,יש קונצנזוס . לאחר שתיקה של שנים על המשכורות השערורייתיות של בעלי חברות ציבוריות, ניצול קפיטליסטי של המונופולים הגדולים כדוגמת חברות הסלולר, הבנקים, יצרני המזון הגדולים, רשתות השיווק הגדולות, מינהל מקרקעי ישראל וכד' - העם בישראל אומר: לא עוד!
ברור שכולנו בעד המאבק בשד' רוטשילד, אך צריך להיזהר לא לחרוג ממסגרת התקציב. שינויים רצויים , אך מבלי להגדיל את האוברדרפט של מדינת ישראל. עלינו לשאוף ליותר שוויון כלכלי -חברתי במסגרת התוצר הכלכלי הקיים, ולא לצדק חברתי שיחזיר אותנו למדיניות סוציאל דמוקרטית כמו שהייתה כאן בשלושת העשורים הראשונים למדינה.
האם גם הפעם העיוות בהקצאת המקורות יאיץ מהפך פוליטי כמו ב 1977? אם כן , האם גם הפעם זה יגרום למדיניות כלכלית בזבזנית ולא יעילה?
אנו מאמינים , ששינוי פוליטי בהחלט יקרה , אבל פריצה תקציבית כנראה שלא.
אנו מוצאים לנכון לצטט להלן מהברומטר החודשי שנכתב בפברואר השנה . כתבנו אז , כשמחירי הדלק הגבוהים היו בכותרות : "לא נופתע אם המחאה על מחירי הדלק הגבוהים לא מאותתת על הבאות - מחאה חברתית של המעמד הנמוך ומעמד הביניים.לא יפתיע אותנו אם בבחירות הבאות יתחזקו מפלגות שירימו גבוה את הדגל החברתי".
הפינה ההיסטורית וההשלכות לימינו:
מדיניות סוציאל חברתית מול כלכלת שוק חופשי
תזכורת קצרה על המשק הישראלי – אין למה להתגעגע:
במשך כשלושה עשורים, מקום המדינה ועד 1977, נוהלו המדינה וכלכלתה בידי מפא"י וממשיכתה מפלגת העבודה. המדיניות הכלכלית הושתתה על עקרונות סוציאל-דמוקרטיים וכלכלה קיינסיאנית, קרי התערבות ממשלתית ניכרת בפעילות הכלכלית במשק. למשטר כלכלי כזה היו יתרונות רבים בימיה הראשונים של המדינה, עם הצלחות בהתגברות על אתגרים לא פשוטים והישגים נאים במספר תקופות שגשוג וצמיחה . אולם בטווח הארוך הנציחה השיטה עיוותים כלכליים רבים, הקצאה לא יעילה של מקורות, תמריץ שלילי ליזמות עסקית פרטית ונטל כבד על תקציב המדינה בדמות תמיכות וסובסידיות. בנוסף, הטילה השיטה על הציבור הפרטי והעסקי איסורים והגבלות, בעיקר בתחום החזקת מטבע חוץ ותנועות בו. כך, למשל, על הנוסעים לחו"ל הוטל מס נסיעות והם הורשו לקבל הקצבה מוגבלת של מט"ח. עם הזמן נוצר מצב של "ריבוי שערים" בתחום המט"ח. הממשלה קבעה שערים שונים לתחומים שונים: שער ליבואנים, שער ליצואנים, שער לתנועות הון, שער לנוסעים וכדומה. לכל תחום פעילות שער שונה שגילם בתוכו סובסידיה או מס. אחת התוצאות הייתה שבצד הכלכלה הרשמית פרח שוק שחור למט"ח, שנועד לתת מענה לעודף הביקוש של הציבור למט"ח.
אגב, שתי תוצאות הפוכות של אותם ימים, עדיין משמעותיות בימינו:
1. לא מעט ישראלים עדיין מחזיקים דולרים "מתחת לבלטות", בבנקים בשוויץ וסתם בחשבון בנק (מאוד לא מומלץ).
2. בגלל ההיפר אינפלציה שנבעה מהטעויות של אותם ימים אנו נהנים ממוצר פיננסי ייחודי בקנה מידה עולמי - איגרות חוב צמודות למדד של ממשלת ישראל וחברות מובילות במשק (מאוד מומלץ).
לקראת המהפך ב - 1977 : ההאצה של האינפלציה במהלך שנות ה-70 גרמה למירמור רב בקרב מגזרים רבים. שכרם נשחק עקב עליות המחירים (בדומה לימינו). מצב זה היווה רוח גבית משמעותית לעליית הליכוד לשלטון ב-1977 ולמהפך הפוליטי-כלכלי שהתרחש באותם ימים. הליכוד, מספסל האופוזיציה , תמיד דגל במדיניות כלכלית חופשית ותחרותית ובשחרור המשק ממעורבות ממשלתית. אבל, בגלל חוסר בניסיון כלכלי והיעדר אומץ פוליטי , הליכוד של השנים הראשונות הביא אותנו מהפח אל הפחת כפי שיוסבר להלן.
המהפך הכלכלי הוא השם שניתן לתוכנית הליברליזציה הכלכלית שהציג שר האוצר שמחה ארליך ב-29 באוקטובר 1977. מטרת התוכנית הייתה לשחרר את המשק מכבלי המעורבות הממשלתית שאפיינו אותו עד אז, ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי וליברלי. התוכנית נחלה כישלון ודרדרה את המשק לסחרור אינפלציוני שיצא מכלל שליטה.
מדוע זה נכשל ? ממשלת בגין הנהיגה מדיניות של "ליברליזציה" במטבע החוץ, כשהיא מסירה את ההגבלות על חלק מפעולות הקנייה והמכירה של דולרים. בגין, שהיה זקוק לתמיכת הממשלה בהסכם השלום, סירב לתמוך בצעד הנלווה הנדרש של איזון תקציבי. מצב זה כפה על שר האוצר להמשיך ולממן את התקציב באמצעות הדפסת כסף. התוצאה הייתה זינוק באינפלציה – למשל בשנת 1984 האינפלציה הגיעה לשיא של 450 אחוז והמשק היה בכאוס מוחלט . חרדת הפוליטיקאים מצעדים של ריסון תקציבי וקיצוץ, שהיו חיוניים להבראת כלכלתה של ישראל, הביאה נזק כבד מאוד עד כינון ממשלת האחדות בשנת 1985.
איך יצאנו מזה ? ב-1985 יצאה לדרך תוכנית הייצוב הכלכלית , מונהגת על ידי יצחק מודעי ושמעון פרס בממשלת אחדות לאומית. התוכנית הכלכלית כללה הסכמות בין הממשלה ,ההסתדרות והמעסיקים וחייבה הקפאת שכר כללית וקיבוע של שער חליפין . כמו כן קיבלה ישראל סיוע נדיב מארצות הברית.
תזכורת קצרה לשנות האלפיים
כלכלת ישראל נכנסה למילניום השלישי ברגל שמאל. פקיעת בועת ההיי טק בשנת 2000 פגעה בישראל במיוחד כי בשנות ה-90 ישראל ביססה את מקומה כמרכז עולמי של חברות היי טק צעירות. שנית, בניגוד לתקוות , החלה אינתיפאדת אל אקצה אשר הביאה לירידה דרסטית בהשקעות, בריחת משקיעים זרים, ריסוק של ענף התיירות ופגיעה קשה בענפים אחרים. בשנת 2002 נכנס המשק הישראלי לתקופת השפל הארוכה ביותר מאז קום המדינה. אחת מהסיבות למשבר העמוק הייתה הגדלת הצריכה הציבורית ב-3% לעומת 2001 . למרות המשבר המתמשך לא הנהיגה הממשלה מדיניות פיסקאלית מרסנת והחוב הציבורי ברוטו הגיע ליותר מ-120% מהתוצר, לעומת 60% הנהוג באיחוד האירופי. הגידול בחוב הגדיל את הסכנה כי ממשלת ישראל לא תוכל לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות ונוצרה בעיה קשה במימון כספים מחו"ל. באותה תקופה היה חשש לקריסת המשק בדומה לקריסת כלכלת ארגנטינה .הפתרון הגיע שוב מצד ארצות הברית, שהסכימה למתן ערבויות כתנאי לקיום רפורמות כלכליות במשק הישראלי.
שר האוצר בנימין נתניהו שנכנס לתפקידו ב-2003 הכין תוכנית להפחתת הגרעון הציבורי שנעזרה בקבלת חלק מהערבויות מהאמריקאים לצורך יציאה מהמיתון. נתניהו נקט מדיניות שוק חופשי, שאוששה את הפעילות העסקית במשק והקטינה את המעורבות הממשלתית. התוצאות היו חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית. מנגד, מדיניותו של נתניהו הצטיירה כמדיניות כלכלית אנטי-חברתית הפוגעת בשכבות חלשות ומגדילה את אי-השוויון במשק , ובמהלך כהונתו הייתה עליה חדה במדדי העוני היחסי והפערים החברתיים הורחבו (אז הציבור קיבל זאת בהבנה ולא יצא לרחובות).
משבר 2002- 2003, שהיה חמור יותר בישראל מאשר בשאר העולם , גרם לנקיטת זהירות רבה בענפים החשובים והרגישים ביותר במשק :הנדל"ן והבנקאות. בענף הנדל"ן, למשל, כמות התחלות הבניה בשנת 2008 הייתה בשפל. כך קרה שמעז יצא מתוק ואת המשבר העולמי שהחל ב-2008 המשק הישראלי עבר עד כה יחסית בשלום. האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה.
ההשלכות לימינו- נקודות לחשיבה
1 ארה"ב הצילה אותנו פעמיים מאז 1977 מקריסה כלכלית. אנו מציעים לא לבדוק אם הם יהיו שם בפעם השלישית.
2 נזכור את חטא הגאווה- העובדה שהצלחנו לעבור את המשבר הכלכלי הגדול ביותר ב-100 שנים האחרונות ללא פגיעה משמעותית אינה הופכת אותנו לחסינים. כדאי לזכור שללא אינתיפאדת אל אקצה שהקצינה את "משבר הדוט קום" בשנת 2000, גם הבנקים וגם הקבלנים לא היו פועלים בזהירות. רוב הסיכויים שהיינו מוצאים את עצמנו במשבר בסגנון ארה"ב ואירופה שם הכלכלה מדשדשת והאבטלה גבוהה.
3 לקחי מהפך 1977 ברורים- שינויים בתקציב ובעדיפויות כן, גידול בגירעונות והגדלת האוברדרפט לא ולא.
המלצות החודש
מניות- למרות הירידות החדות בשווקים אחרי הורדת הדירוג של ארה"ב אנו לא ממהרים להגדיל מניות כהשקעה לטווח ארוך.
אג"ח- אנו ממליצים לנצל את הירידות לרכוש אג"ח רק של חברות מובילות בדירוגים הכי גבוהים.
עדיף להגדיל סיכון ע"י רכישת אג"ח של חברות מובילות שגם ירדו .
יולי – בחודש יולי נסחרו מדדי המניות כמעט ללא שינוי משמעותי בשוק המקומי ובשוקי חו"ל. באירופה סיכמו חברות האיחוד על תוכנית סיוע חדשה ליוון שלא הצליחה לאושש את השווקים עד כה. בארצות הברית הועלתה תקרת החוב ( תחילת אוגוסט) אך מדדי המניות לא הצליחו לעלות במהלך החודש וגם בימים שלאחר מכן.
בישראל עוררה המחאה החברתית את הפחד משינוי סדרי עדיפויות כלכליים והשפעתו על הסיכון של ישראל . את ההשפעה ניתן לראות בעלית המרווח בין האג"ח האמריקאי לישראלי ל 2.4 אחוז . שוק אגרות החוב הממשלתיות נסחר בעליות קלות ובשוק הקונצרני נראו ירידות שערים רבות וחדות מה שמבטיח לא מעט הסדרי חוב קרבים .
התפתחויות אחרונות בכלכלה המקומית:
את הכותרות הכלכליות תפסה בעיקר המחאה החברתית הכוללת את הצעירים חסרי הדיור, סטודנטים, רופאים, נהגי מוניות ומי לא.
מאז הצלחת הקוטג' , ויש שיגידו מאז הצלחת העם המצרי בכיכר תחריר, נפרץ הסכר .
כוח חדש ומשמעותי נולד בעולם- ההמון ,העם . המעמד החלש והבינוני מגלה את כוחו. בעזרת השיפורים הטכנולוגיים מתברר שעוול פוליטי או כלכלי יכול להתקיים הרבה פחות זמן מבעבר. בישראל מתברר שעל תיקון עוול כלכלי, על החלוקה הלא הוגנת של העוגה ,יש קונצנזוס . לאחר שתיקה של שנים על המשכורות השערורייתיות של בעלי חברות ציבוריות, ניצול קפיטליסטי של המונופולים הגדולים כדוגמת חברות הסלולר, הבנקים, יצרני המזון הגדולים, רשתות השיווק הגדולות, מינהל מקרקעי ישראל וכד' - העם בישראל אומר: לא עוד!
ברור שכולנו בעד המאבק בשד' רוטשילד, אך צריך להיזהר לא לחרוג ממסגרת התקציב. שינויים רצויים , אך מבלי להגדיל את האוברדרפט של מדינת ישראל. עלינו לשאוף ליותר שוויון כלכלי -חברתי במסגרת התוצר הכלכלי הקיים, ולא לצדק חברתי שיחזיר אותנו למדיניות סוציאל דמוקרטית כמו שהייתה כאן בשלושת העשורים הראשונים למדינה.
האם גם הפעם העיוות בהקצאת המקורות יאיץ מהפך פוליטי כמו ב 1977? אם כן , האם גם הפעם זה יגרום למדיניות כלכלית בזבזנית ולא יעילה?
אנו מאמינים , ששינוי פוליטי בהחלט יקרה , אבל פריצה תקציבית כנראה שלא.
אנו מוצאים לנכון לצטט להלן מהברומטר החודשי שנכתב בפברואר השנה . כתבנו אז , כשמחירי הדלק הגבוהים היו בכותרות : "לא נופתע אם המחאה על מחירי הדלק הגבוהים לא מאותתת על הבאות - מחאה חברתית של המעמד הנמוך ומעמד הביניים.לא יפתיע אותנו אם בבחירות הבאות יתחזקו מפלגות שירימו גבוה את הדגל החברתי".
הפינה ההיסטורית וההשלכות לימינו:
מדיניות סוציאל חברתית מול כלכלת שוק חופשי
תזכורת קצרה על המשק הישראלי – אין למה להתגעגע:
במשך כשלושה עשורים, מקום המדינה ועד 1977, נוהלו המדינה וכלכלתה בידי מפא"י וממשיכתה מפלגת העבודה. המדיניות הכלכלית הושתתה על עקרונות סוציאל-דמוקרטיים וכלכלה קיינסיאנית, קרי התערבות ממשלתית ניכרת בפעילות הכלכלית במשק. למשטר כלכלי כזה היו יתרונות רבים בימיה הראשונים של המדינה, עם הצלחות בהתגברות על אתגרים לא פשוטים והישגים נאים במספר תקופות שגשוג וצמיחה . אולם בטווח הארוך הנציחה השיטה עיוותים כלכליים רבים, הקצאה לא יעילה של מקורות, תמריץ שלילי ליזמות עסקית פרטית ונטל כבד על תקציב המדינה בדמות תמיכות וסובסידיות. בנוסף, הטילה השיטה על הציבור הפרטי והעסקי איסורים והגבלות, בעיקר בתחום החזקת מטבע חוץ ותנועות בו. כך, למשל, על הנוסעים לחו"ל הוטל מס נסיעות והם הורשו לקבל הקצבה מוגבלת של מט"ח. עם הזמן נוצר מצב של "ריבוי שערים" בתחום המט"ח. הממשלה קבעה שערים שונים לתחומים שונים: שער ליבואנים, שער ליצואנים, שער לתנועות הון, שער לנוסעים וכדומה. לכל תחום פעילות שער שונה שגילם בתוכו סובסידיה או מס. אחת התוצאות הייתה שבצד הכלכלה הרשמית פרח שוק שחור למט"ח, שנועד לתת מענה לעודף הביקוש של הציבור למט"ח.
אגב, שתי תוצאות הפוכות של אותם ימים, עדיין משמעותיות בימינו:
1. לא מעט ישראלים עדיין מחזיקים דולרים "מתחת לבלטות", בבנקים בשוויץ וסתם בחשבון בנק (מאוד לא מומלץ).
2. בגלל ההיפר אינפלציה שנבעה מהטעויות של אותם ימים אנו נהנים ממוצר פיננסי ייחודי בקנה מידה עולמי - איגרות חוב צמודות למדד של ממשלת ישראל וחברות מובילות במשק (מאוד מומלץ).
לקראת המהפך ב - 1977 : ההאצה של האינפלציה במהלך שנות ה-70 גרמה למירמור רב בקרב מגזרים רבים. שכרם נשחק עקב עליות המחירים (בדומה לימינו). מצב זה היווה רוח גבית משמעותית לעליית הליכוד לשלטון ב-1977 ולמהפך הפוליטי-כלכלי שהתרחש באותם ימים. הליכוד, מספסל האופוזיציה , תמיד דגל במדיניות כלכלית חופשית ותחרותית ובשחרור המשק ממעורבות ממשלתית. אבל, בגלל חוסר בניסיון כלכלי והיעדר אומץ פוליטי , הליכוד של השנים הראשונות הביא אותנו מהפח אל הפחת כפי שיוסבר להלן.
המהפך הכלכלי הוא השם שניתן לתוכנית הליברליזציה הכלכלית שהציג שר האוצר שמחה ארליך ב-29 באוקטובר 1977. מטרת התוכנית הייתה לשחרר את המשק מכבלי המעורבות הממשלתית שאפיינו אותו עד אז, ולהפוך את כלכלת ישראל לכלכלת שוק חופשי וליברלי. התוכנית נחלה כישלון ודרדרה את המשק לסחרור אינפלציוני שיצא מכלל שליטה.
מדוע זה נכשל ? ממשלת בגין הנהיגה מדיניות של "ליברליזציה" במטבע החוץ, כשהיא מסירה את ההגבלות על חלק מפעולות הקנייה והמכירה של דולרים. בגין, שהיה זקוק לתמיכת הממשלה בהסכם השלום, סירב לתמוך בצעד הנלווה הנדרש של איזון תקציבי. מצב זה כפה על שר האוצר להמשיך ולממן את התקציב באמצעות הדפסת כסף. התוצאה הייתה זינוק באינפלציה – למשל בשנת 1984 האינפלציה הגיעה לשיא של 450 אחוז והמשק היה בכאוס מוחלט . חרדת הפוליטיקאים מצעדים של ריסון תקציבי וקיצוץ, שהיו חיוניים להבראת כלכלתה של ישראל, הביאה נזק כבד מאוד עד כינון ממשלת האחדות בשנת 1985.
איך יצאנו מזה ? ב-1985 יצאה לדרך תוכנית הייצוב הכלכלית , מונהגת על ידי יצחק מודעי ושמעון פרס בממשלת אחדות לאומית. התוכנית הכלכלית כללה הסכמות בין הממשלה ,ההסתדרות והמעסיקים וחייבה הקפאת שכר כללית וקיבוע של שער חליפין . כמו כן קיבלה ישראל סיוע נדיב מארצות הברית.
תזכורת קצרה לשנות האלפיים
כלכלת ישראל נכנסה למילניום השלישי ברגל שמאל. פקיעת בועת ההיי טק בשנת 2000 פגעה בישראל במיוחד כי בשנות ה-90 ישראל ביססה את מקומה כמרכז עולמי של חברות היי טק צעירות. שנית, בניגוד לתקוות , החלה אינתיפאדת אל אקצה אשר הביאה לירידה דרסטית בהשקעות, בריחת משקיעים זרים, ריסוק של ענף התיירות ופגיעה קשה בענפים אחרים. בשנת 2002 נכנס המשק הישראלי לתקופת השפל הארוכה ביותר מאז קום המדינה. אחת מהסיבות למשבר העמוק הייתה הגדלת הצריכה הציבורית ב-3% לעומת 2001 . למרות המשבר המתמשך לא הנהיגה הממשלה מדיניות פיסקאלית מרסנת והחוב הציבורי ברוטו הגיע ליותר מ-120% מהתוצר, לעומת 60% הנהוג באיחוד האירופי. הגידול בחוב הגדיל את הסכנה כי ממשלת ישראל לא תוכל לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות ונוצרה בעיה קשה במימון כספים מחו"ל. באותה תקופה היה חשש לקריסת המשק בדומה לקריסת כלכלת ארגנטינה .הפתרון הגיע שוב מצד ארצות הברית, שהסכימה למתן ערבויות כתנאי לקיום רפורמות כלכליות במשק הישראלי.
שר האוצר בנימין נתניהו שנכנס לתפקידו ב-2003 הכין תוכנית להפחתת הגרעון הציבורי שנעזרה בקבלת חלק מהערבויות מהאמריקאים לצורך יציאה מהמיתון. נתניהו נקט מדיניות שוק חופשי, שאוששה את הפעילות העסקית במשק והקטינה את המעורבות הממשלתית. התוצאות היו חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית. מנגד, מדיניותו של נתניהו הצטיירה כמדיניות כלכלית אנטי-חברתית הפוגעת בשכבות חלשות ומגדילה את אי-השוויון במשק , ובמהלך כהונתו הייתה עליה חדה במדדי העוני היחסי והפערים החברתיים הורחבו (אז הציבור קיבל זאת בהבנה ולא יצא לרחובות).
משבר 2002- 2003, שהיה חמור יותר בישראל מאשר בשאר העולם , גרם לנקיטת זהירות רבה בענפים החשובים והרגישים ביותר במשק :הנדל"ן והבנקאות. בענף הנדל"ן, למשל, כמות התחלות הבניה בשנת 2008 הייתה בשפל. כך קרה שמעז יצא מתוק ואת המשבר העולמי שהחל ב-2008 המשק הישראלי עבר עד כה יחסית בשלום. האבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה.
ההשלכות לימינו- נקודות לחשיבה
1 ארה"ב הצילה אותנו פעמיים מאז 1977 מקריסה כלכלית. אנו מציעים לא לבדוק אם הם יהיו שם בפעם השלישית.
2 נזכור את חטא הגאווה- העובדה שהצלחנו לעבור את המשבר הכלכלי הגדול ביותר ב-100 שנים האחרונות ללא פגיעה משמעותית אינה הופכת אותנו לחסינים. כדאי לזכור שללא אינתיפאדת אל אקצה שהקצינה את "משבר הדוט קום" בשנת 2000, גם הבנקים וגם הקבלנים לא היו פועלים בזהירות. רוב הסיכויים שהיינו מוצאים את עצמנו במשבר בסגנון ארה"ב ואירופה שם הכלכלה מדשדשת והאבטלה גבוהה.
3 לקחי מהפך 1977 ברורים- שינויים בתקציב ובעדיפויות כן, גידול בגירעונות והגדלת האוברדרפט לא ולא.
המלצות החודש
מניות- למרות הירידות החדות בשווקים אחרי הורדת הדירוג של ארה"ב אנו לא ממהרים להגדיל מניות כהשקעה לטווח ארוך.
אג"ח- אנו ממליצים לנצל את הירידות לרכוש אג"ח רק של חברות מובילות בדירוגים הכי גבוהים.
עדיף להגדיל סיכון ע"י רכישת אג"ח של חברות מובילות שגם ירדו .
מס רווחי הון-מעוות ולא צודק
14/07/10 רעיונות לפתרון: |
ניהול השקעות בתנאי אינפלציה
מאת: אלי צחור
12/8/2009
מאת: אלי צחור
12/8/2009
|
בניהול כסף בכלל ובניהול כסף סולידי בפרט המדד היחסי הכי חשוב הוא מדד מחירים לצרכן . כששאלתי את עצמי מדוע יעד האינפלציה הוא תמיד בין 1% ל 3% ולא יעד של 0 או אפילו שלילי. מה כל כך טוב באינפלציה שיש לשאוף שהיא תהיה חיובית למה לא 0 או שלילית. התשובה המרכזית לכך היא שאינפלציה זו הדרך הטובה ביותר של קובעי המדיניות לשחוק את החוב של הממשלות לאזרחים ולמחזיקי האג"ח.כך החוב קטן במונחים ריאליים לאורך השנים בלי הצורך בקיצוצים לא פופולאריים. יש לזכור ש ההכנסות ממיסים שהממשלות מקבלות עולים עם השנים בעקבות, בין היתר האינפלציה. בימים אלו בהן חובות ממשלות העולם שוברים שיאים חדשים כנראה גם האינפלציה העולמית תעלה באופן משמעותי, לא רק בגלל הדפסת הכסף המסיבית אלה בגלל מדיניות מכוונת של ממשלות כפי שתוארה בקצרה לעיל.לא המצאתי את זה להלן לינק למה שכתב קיינס בתחילת המאה ה20 http://everydayecon.wordpress.com/2008/04/21/keynes-on-inflation/ במדינת ישראל בניגוד למדינות אחרות יש דרך מצוינת ויעילה להימנע משחיקת הכסף בצורה פשוטה יחסית. טבע האדם בדרך כלל לא מעריך את מה שיש לו. אז כאן המקום לשמוח ולהעריך את העובדה שאנו החוסכים במדינת ישראל יכולים להצמיד את הכסף למדד המחירים לצרכן. ישנה אפשרות לבצע פעולה זו בבנק באמצעות תוכניות חיסכון. החיסרון העיקרי בתוכניות אלו הוא היותן לא נזילות למספר שנים וכרגע גם בריביות נמוכות .הדרך שאני ממליץ עליה כרגע היא ע"י רכישת אגח"ים צמודי מדד בבורסה. לא במקרה בימים אלה חברות רבות שנסחרות בבורסה מנסות וגם מצליחות לגייס כסף לא צמוד, בריבית משתנה. יש אמנם מנגנון הצמדה מסוים, כאשר האינפלציה עולה הריבית עולה ואז הריבית המשתנה עולה. תשומת לב הקורא מופנית לעובדה שאין הרבה אג"ח שקלי קונצרני בבורסה הישראלית. הגופים הפיננסים השונים יודעים היטב את ההיגיון והחשיבות של הצמדה למדד. לכן כאשר אני ממליץ על תיק השקעות סולידי האפיק המרכזי תמיד יהיה צמוד למדד ועד כמה וכמה בתקופה זו. מאחר ואני צופה תקופה של עליות בריבית הנומינלית מה שיגרום גם לעלייה בריבית הריאלית, אני בוחר לשמור על אג"ח כמה שיותר קצר. כמו כן חשוב לשמור על פיזור סקטוריאלי . |
| לברומטר רשיון לניהול תיקי השקעות, שניתן לה לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול קרנות נאמנות התשנ"ה - 1995 (הכולל הון עצמי, ביטוח ורשיונות אישיים). |
|
| החשבון מתנהל על שם הלקוח בבנק לפי בחירתו והוא נזיל וזמין באופן מיידי. |
|
| כל משיכה או הפקדה של כספים אפשריים אך ורק על ידי הלקוח. |
|
| הלקוח מקבל דיווח על כל פעולה ודו"ח חודשי מסניף הבנק. כמו כן ברומטר שולחת דו"ח תשואות תקופתי המפרט גם משיכות והפקדות. ניתן לראות את התיק באינטרנט. |
|
| צורכי הלקוח, כמו מטרת ההשקעה, דרגת הסיכון והנזילות הרצויות וכן עלויות הטיפול, מוגדרים בהסכם חתום מראש. |
